תא"ק 26537-08-14

זוהי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית בסדר דין מקוצר בסך של 715,041 ₪.

עסקינן בהסכם למתן שירותי ניהול, שנערך ונחתם ביום 1/2/10 בין נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לבין התובעים (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, התחייבה התובעת לספק לנתבעת את כל שירותי הניהול באמצעות התובע בתמורה לתשלום חודשי בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין השנה הראשונה, 35,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין השנה השניה ו- 40,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין השנה השלישית, זאת, בתוספת עלויות נלוות כגון רכב, מכשיר סלולרי, הכל כמפורט בהסכם. עוד נקבע בהסכם, שהתשלומים ישולמו רק לכשיוטב לנתבעת רטרו אקטיבי (כך בהסכם) וכנגד חשבונית כדין.

לגרסת התובעים, ביום 23/5/12, החליטו הנתבעים, באופן חד צדדי להפסיק את ההתקשרות. משכך, משביצעו התובעים את חלקם בהסכם ביושר ובאופן מלא מחודש 2/10 ועד לסוף חודש 5/12, הם זכאים לדמי הניהול המוסכמים המלאים לתקופה זו והחל מחודש 6/12 ועד 1/13, הם זכאים לדמי ניהול בלבד, ללא הוצאות נלוות.

כבר בפתח ההחלטה אומר כי התביעה אינה ראויה להתנהל בסדר דין מקוצר, משאין כנגד נתבעים 2 ו- 3, כל ראיה בכתב הקושרת אותם לתביעה. אי לכך, דין כותרת התביעה להימחק.

גם לגופם של דברים, דין הבקשה למתן רשות להגן להתקבל ואפרט.

לגרסת הנתבעים, התובע חתם על ההסכם "בעצמו עם עצמו", קרי, התובע חתם על ההסכם מטעם הנתבעת ומטעם התובעת, ללא שהיה מורשה חתימה לחתום בשם הנתבעת. לטענת הנתבעים, הנתבעת לא חתמה על ההסכם באמצעות המורשים מטעמה, ולתובע לא היתה כל סמכות לחתום על ההסכם. במועד החתימה על ההסכם, התובע לא היה בעל תפקיד אצל הנתבעת ולא היה מוסמך לעשות כל פעולה בשמה. מדובר בהסכם פיקטיבי שנחתם ללא הרשאה. לחיזוק הטענה, צירפו הנתבעים מסמך לפיו רק ביום 27/8/10 מונה התובע ליו"ר ודירקטור בנתבעת ולמורשה החתימה הבלעדי וייפוי כוח מהנתבעת לתובע מיום 25/5/10 המתיר לו לפעול בשם הנתבעת.

עוד נטען על ידי הנתבעים, שבמועד הנטען להפרת ההסכם, התובע היה בעלים ודירקטור בנתבעת ועשה בנתבעת כבשלו, בהיותו בעל עניין ושליטה, והוא זה שלא קיים את ההסכם ולא שילם אף לא תשלום אחד.

טענה נוספת בפי הנתבעים, שלאחר מכירת מניות הנתבעת שהיו בידי התובע, התחייב בכתב לסילוק כל טענותיו כנגד הנתבעת.