תא"ק 26172-04-16 פיקרסקי נ' נחמיאס

בפניי בקשה למחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר, ולחילופין, למתן רשות להגן (להלן: "הבקשה").

רקע כללי:

התובע (להלן: "התובע" או "המשיב") הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת"). עניינה של התביעה ערבות בלתי מוגבלת לחובותיה של חברת גרין אנד רוט צ'יפס בע"מ (להלן: "החברה"), אשר לא פרעה את חובותיה כלפי הבנק וכעת התובע טוען, כי נאלץ לשלם מכוח ערבותו את כל החובות הנערבים של כלל הערבים (שלושה במספר: התובע, בנו של התובע והנתבעת) . בתביעה שבפניי חוזר הערב ששילם את החוב לבנק אל הערבה ודורש את השתתפותה מכוח אותה ערבות ובהתאם לחלקה.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות המבקשת- הנתבעת:

לטענת הנתבעת, לתובע אין כל עילת תביעה, שכן מעיון בהסכם הפשרה שערך התובע עם הבנק, ואשר צורף לכתב התביעה, הסכום הנטען שולם, אם בכלל, ע"י חברת "קלהרי שירות" (להלן: "קלהרי") ולא ע"י התובע (נספח ד' לכתב התביעה). על כן, אין כל יריבות בין הנתבעת לתובע, שכן על קלהרי היה לתבוע ביחד ולחוד עם התובע והיה עליו לפרט את מערכת ההתחשבנות הכספית בינו לבין קלהרי ולהוכיח כי הוא שילם את הסכום הנטען לבנק.

כמו כן, לטענת הנתבעת, התביעה כושלת ואינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר שכן עילת עשיית עושר ולא במשפט אינה מקנה זכות לתביעה בסדר דין מקוצר (הנתבעת מפנה לתא"ק (י-ם) 41004-09-13 מאלברט אנונו נ' סנרג'י שניידר סולאר בע"מ).

נוסף על כך, טוענת הנתבעת, כי התובע נשען בכתב התביעה על נספחים להסכם הפשרה, נספחים אותם העלים מכתב התביעה שלא בתום לב, שכן מדובר בהלוואות, לטענתה, שהנתבעת כלל אינה ערבה להן.

לעניין הרשות להגן, לטענתה, די לנתבע שיראה הגנה אפשרית ולו בדוחק, ע"מ שתינתן לו רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר (מפנה לע"א 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים, פ"ד מ"ח (3) 585, בעמ' 590).

תמצית טענות התובע- המשיב:

לטענת התובע, יש לדחות את בקשת הרשות להגן של הנתבעת, או לחילופין, להורות על מתן רשות להגן בכפוף להפקדה של סכום התביעה בקופת ביהמ"ש.