תא"ק 26040-01-14 קמינסקי ואח' נ' מתתיהו ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים (להלן: המבקשים) בתביעה לפיצוי בגין איחור בפינוי מושכר שהגישו התובעות.

רקע

1.הנתבעות 3-5 הינן חברות בבעלות הנתבעים 1 ו-2 אשר שכרו במהלך השנים 1999-2012 נכס ברח' גלגל בירושלים (להלן: המושכר) מאת מר זישא ליבוביץ, אביהן של המנוח של התובעות, ולאחר פטירתו – מהן כיורשותיו.

לאחר פטירת מר ליבוביץ המנוח דרשו התובעות את פינוי המושכר ומאז מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים שונים. בהליך זה דחתה כב' השופטת אנה שניידר את הבקשה לדחיית התביעה על הסף ואת הבקשה למחיקת כותרת, ונותרה ההחלטה בבקשת הרשות להתגונן.

2.הצדדים הפנו את בית המשפט להליכים קודמים שנוהלו ביניהם ובקצירת האומר יובאו עיקרי ההליכים הרלבנטיים להחלטה זו: בתא"ח 15389-12-11 קבע כב' הרשם פוני כי הנתבעים יפנו את הנכס עד ליום 22.3.12 (ר' החלטה מיום 13.3.12).

בהמשך הגישו התובעות תביעה כספית על סך 66,816 ₪ (ת"א 5072-02-12) בשל אי תשלום שכ"ד מיום 5.11.11 ועד לחודש פברואר 2012. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך 178,880 ₪ בגין השבחת הנכס ושיפוצו, ולאחר דיון ניתן פסק דין ביום 7.1.13 לפיו התביעה שכנגד נדחתה (עמ' 1 ש. 8-9) והנתבעת 4 תשלם לתובעות 45,000 ₪ + מע"מ, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. פסק הדין אינו מציין במפורש מהי התקופה בעדה משולם הסכום הנ"ל, האם מדובר בתשלום שכירות עד למועד הגשת התביעה (פברואר 2012) או עד למועד מתן פסק הדין (ינואר 2013).

ככל הנראה אחד מן התשלומים לא הועבר כסדרו והתובעות הגישו את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל.

הנתבעים (בתיק זה) הגישו בחודש מאי 2013 תביעה על סך 65,652 ₪ (תא"מ 24060-05-13) עקב פתיחת תיק ההוצאה לפועל בחוסר תום לב, אי הנפקת חשבוניות עבור התשלום וכן השבת תשלומי ארנונה ששילמו ביתר עבור חודשים שלאחר פנוי המושכר על ידם. ביום 10.7.13 ניתן פסק דין בתיק הנ"ל אשר דחה את התביעה וקבע, בין היתר, כי על פי התמונות שהוצגו נראה כי הנכס הוחזר לתובעות במצב לא תקין (עמ' 1 ש. 16-17). טענת הנתבעים כי מצב הנכס הושבח לעומת מצבו במועד מסירתו נדחתה על ידי כב' הש' רובין ונקבע כי "לא אוכל לקבוע כי המושכר הוחזר כדין ובהתאם לדרישות החוזה כבר בחודש מרץ 2012" (שם, שורות 21-22). עוד עולה מפסק הדין כי כל המפתחות לכל חלקי המושכר נמסרו בחודש מרץ 2012.

טענות הצדדים בהליך זה

3.כאמור ברישא, טוענות התובעות כי הנתבעים לא פינו את המושכר במועד וכי בהתאם לחוזה ביניהן הן זכאיות לפיצוי בסך כולל של 210,100 ₪ עד למועד הגשת התביעה.

הנתבעים טוענים כי פינו את המושכר עוד בחודש מרץ 2012 וכי קמה להם זכות קיזוז על סך 300,000 ₪ בשל השקעתם בנכס. בפי הנתבעים טענות נוספות בדבר חוסר תום לבן של התובעות, שלא פעלו להקטנת נזקם ועוד.