תא"ק 25948-11-13 שרש ערכות נוודים בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 26/6/14.

המבקשת עתרה ביום 10/9/14 לביטול פסק הדין, ולאור פגרת הקיץ, הוגשה הבקשה במועד.

המבקשת מודה כי לא הגישה כתב הגנה במועד, אך טוענת כי קיימה את הסכם הפשרה, ועל כן אין הצדקה להשארת פסק הדין על כנו.

עניינה של התביעה בביצוע הסכם פשרה, שהושג בין הצדדים לפני דיון בבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים בעת"מ 9169-05-11 (העתירה, נספח 1 לכתב התביעה) ביום 30/6/13 (ההסכם, נספח 2 לכתב התביעה). לאור חתימת ההסכם נמחקה העתירה המנהלית (הפרוטוקול, נספח 3 לכתב התביעה). התובעת טוענת כי הנתבעת לא עמדה בהסכם, ולא זיכתה אותה בסכומים, בהם התחייבה, המגיעים לסכום התביעה 927,860 ₪ במעוגל (תחשיב סכום ההשבה, נספח 4 לכתב התביעה).

המבקשת טוענת כי בהסכם הפשרה, אשר המבקשת מכנה אותו "הסכם הפשרה הפגום" נתגלו טעויות, כך שבמקום ההסכמה על מתן פטור בשיעור 20% מהשטח נכתב כי הפטור הינו בשיעור 80% ובמקום שתחולת הפטור החלקי תהיה מיום 1/1/08, כפי שהוסכם, נרשם כי תחילת הפטור מיום 1/1/05. המבקשת טוענת כי לאחר שהובהרה הטעות נחתם בהסכמה הסכם מתוקן (נספח 4 לבקשה לביטול פסק דין). המבקשת טוענת כי אמנם תוקן רק שיעור ההנחה ולא מועד תחילתה, אך הדבר הוסכם בעל פה, וקשור למועד נשוא העתירה המנהלית, 2008. המבקשת צירפה אסמכתאות על הזיכוי בשיעור 20% משנת 2008 (נספח 5 לבקשה לביטול פסק דין). הפעולה בוצעה ביום 25/2/14. המבקשת מלינה על כך שהתביעה הוגשה ללא כל פניה למבקשת וכי בבקשה לפסק דין נטען כי בוצע זיכוי חלקי לאחר הגשת התביעה, אך לא משנת 2005, כקבוע בהסכם, אלא משנת 2008 בלבד. פסק הדין ניתן על היתרה. המבקשת צירפה גם התכתבות בין הצדדים ממועדים שונים החל מיום 16/3/14 בקשר עם החיובים לשנת 2014 (נספחים 6 ו-7 לבקשה).

המבקשת מסתמכת על חוסר תום הלב של המשיבה, שהגישה את התביעה על בסיס הסכם הפשרה הפגום, אף שהיא זו שחתמה על הסכם הפשרה המתוקן. במיוחד טוענת המבקשת כי עמדה בהסכם הפשרה המתוקן במלואו, וכי המשיבה היא שחייבת כספים למבקשת, ולראייה שילמה ביום 20/8/14 תשלום על חשבון החוב, בסך 573,359 ₪, לאחר מכתב דרישה מיום 7/7/14 (נספח 8 לבקשה). המבקשת טוענת להודאה בהעדר עילת תביעה של המשיבה נגד המבקשת, ובכל מקרה מקזזת את יתרת החוב של המשיבה כלפיה בסך 440,104 ₪ (נספח 9 לבקשה) כנגד סכום פסק הדין, ככל שיוותר על כנו. הבקשה נתמכה בתצהיר מר הרצל רגב, גזבר ומנהל הארונה לעניין המחלוקת, העדר פניה למבקשת לישום ההסכם, וביצועו ביום 25/2/14. כן אימת את ההתכתבויות, את אי הגשת כתב ההגנה עקב טעות ואת התשלום ע"י המשיבה. צורף גם תצהיר עו"ד ארבלי, ב"כ המבקשת בעתירה המנהלית ובהסכם לעניין ההסכמות בין הצדדים.

המשיבה הגישה תגובה עבת כרס, ועיקריה טענה כי ההליכים בין הצדדים מתנהלים משנת 2005; המשיבה אישרה כי בהסכם הפשרה מיום 30/6/13 נפלה טעות סופר וכי הוסכם על פטור בשיעור 20% בלבד ולא 80% כפי שנרשם, אך טענה כי בתחשיב הפסיקתא חושב סכום הפטור הנכון-20%; המשיבה עמדה על כך שהמבקשת סירבה לקיים את הסכם הפשרה, גם בנתונים שאינם שנויים במחלוקת, כך לעניין התקופה נשוא התביעה וכך גם לשנת 2014.

המשיבה עמדה על כך שכתב התביעה נמסר למבקשת כדין ביום 19/11/13 (אישור דואר רשום וזיהוי המסמך שנשלח, נספח 1 ו-2 לתגובה), כי נמסר לב"כ הנתבעת בעתירה המנהלית, עו"ד ארבלי, בפקסימיליה ובדואר ביום 23/1/14 וביום 3/2/14 (אישורי מסירה, נספחים 3 ו-4 לתגובה). המשיבה טענה כי פנייתה נותרה ללא מענה. המשיבה ציינה כי הבקשה הראשונה למתן פסק הדין בהעדר הגנה מיום 20/5/14 (נספח 5 לתגובה) לא התקבלה על ידי מיידית, אלא קבעתי כי על המשיבה להבהיר למבקשת כי הזיכוי החלקי אינו מספק אותה וכי היא עומדת על הגשת כתב הגנה תוך 30 יום ההחלטה מיום 20/5/14, (ההחלטה, נספח 6 לתגובה). המשיבה הציגה אישור משלוח ההחלטה לב"כ המבקשת בפקסימיליה ובדואר שליחים ביום 21/5/14 וביום 25/5/14 בהתאמה (פניה ואישורי מסירה, נספחים 7 ו-8 לתגובה). המשיבה טוענת כי התעלמותה של המבקשת מהליכים משפטיים אינה בפעם הראשונה ומפרטת הליכים נוספים בהם נמנעה המבקשת מלקיים אחר פסקי דין, עד שהוגשה נגדה בקשה לביזיון בית המשפט, וטוענת כי היא ממשיכה ועושה כן ביחס לשנת 2014.

המשיבה מכחישה את טענת המבקשת לעניין טעות בשנת תחילת יישום הזיכוי, תוך שהיא מאשרת את התיקון בשיעור הפטור, שהועלה על הכתב, תוקן ונחתם. המשיבה מודה כי הטעות חזרה בכתב התביעה, אך טוענת כי תוקנה בפסיקתא שהוגשה.

המבקשת הגישה תגובה לתגובה, וחזרה על טענותיה.