תא"ק 25652-11-14 מור ואח' נ' סינלאו

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 12/11/14 הגישו התובעים כנגד הנתבעת, אזרחית הפיליפינים המתגוררת בישראל, תביעה כספית חוזית בסדר דין מקוצר על סך 28,671 ₪ בגין החזר הלוואה בסך של 6,500 דולר, אשר הלוו התובעים לנתבעת בשני מועדים סמוכים בחודש אוגוסט 2011 ולא הוחזרו מעולם , אפילו לא באופן חלקי (סעיף 16 לכתב התביעה).

2.לכתב התביעה צורף מסמך בכתב יד בשפה האנגלית המתיימר להיות הסכם הלוואה. כתב היד הוא כתב מחובר ויש קושי של ממש להבין את תוכנו. כמו-כן צורפו הודעות דואר אלקטרוני מחודש ינואר 2014 במסגרתן מודה הנתבעת בחוב ומתחייבת לשלמו בהקדם. בנוסף צורף מסמך בשפה האנגלית מיום 12/2/14 במסגרתו מודה הנתבעת בחוב בסך של 6,500 דולר ומבטיחה לשלמו עד 26/2/14.

3.ביום 21/1/15 הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן. הנתבעת מצהירה כי התובעת 1 (להלן: "התובעת") היא פיליפינית הנשואה לתובע 2 (להלן: "התובע"), אשר הכירה את הנתבעת במהלך עבודתן המשותפת ב"דור טבעון". הנתבעת מצהירה כי בקיץ 2011 נקלעה לקושי כלכלי בין היתר בגלל מחלת אימה והתובעת הציעה לה לקחת הלוואה מהתובעים בתנאים טובים. נטען כי הנתבעת קיבלה את הצעת התובעת, אשר ביקשה ממנה לכתוב בכתב ידה כי היא לוקחת הלוואה עם ריבית מבלי לציין את אחוז הריבית. הנתבעת טוענת כי רק לאחר שסיימה להחזיר את קרן ההלוואה נאמר לה כי כל התשלומים ששילמה היו עבור הריבית בלבד.

4.הנתבעת מצהירה כי התובעים מוכרים כמי שנותנים הלוואות בריבית לאוכלוסיית הפיליפינים כאשר התובעת משמשת כמתווכת.

5.הנתבעת טוענת כי שילמה את התשלום הראשון בחודש 9/11 בסך של 320 דולר. כעבור חודשיים החלה לשלם 500 דולר ולאחר מכן 520 דולר. נטען כי כל התשלומים בוצעו לידי התובעת כאשר הסכומים השתנו מידי חודש. מרבית התשלומים בוצעו במזומן אך חלקם בוצע באמצעות העברה בדואר או בבנק כיוון שבחלק מהתקופה הנתבעת התגוררה בפתח תקווה והתובעים התגוררו בחיפה. הנתבעת מצרפת לבקשתה 5 העברות שבוצעו בדואר לחשבונה של התובעת בסך כולל של 5,933.5 ₪ וכן העברה נוספת שבוצעה לחשבון של שרון דלוס רייס ביום 13/3/13 בסך של 1,210 ₪. הנתבעת טוענת כי הסכום הכולל אותו שילמה לתובעים לפי הנתונים שבידה הינו למעלה מ – 9,000 דולר. הנתבעת טוענת כי בקשותיה לקבל קבלות עבור תשלומים ששולמו ישירות סורבו ונדחו בטענות מתחמקות, אך די בהעברות שהוצגו כדי להוכיח את חוסר ניקיון הכפיים של התובעים , אשר לא היססו לטעון כי הנתבעת לא שילמה דבר.

6.הנתבעת טוענת כי חששה לצאת מביתה ולהתלונן במשטרה בשל האמצעים שהפעילו עליה התובעים כדי לקחת ממנה כספים עד שהחליטה להפסיק לענות לתכתיביהם והודיעה להם כי לא תשלם כספים נוספים לאחר ששילמה יותר מ – 9,000 דולר. הנתבעת מציינת כי אמצעי הלחץ כללו איומים, שיחות ללא הפסקה לנתבעת ולבית בו עבדה וכן פניות לחבר של הנתבעת שסובל מנכות בשם אמנו פליקס (להלן: "פליקס"), אשר תצהירו צורף לתשובה לתגובה. כמו-כן בזמן שהתובעת נסעה לחופשה בפיליפינים היא נסעה לבית הוריה של הנתבעת ודרשה כי הנתבעת תיצור איתה קשר , אחרת תהיה בצרה. הנתבעת טוענת כי זה הרקע להודעות הדואר האלקטרוני אשר צורפו כנספח ד' לתביעה וכן למסמך בכתב ידה מיום 12/2/14.

7.ביום 19/2/15 הוגשה תגובת התובעים לבקשה. התגובה נתמכת בתצהירים של התובעים אשר מנוסחים על דרך ההפנייה ובתצהיר של גב' תלמה אי. קרוז (להלן: "תלמה") אשר עבדה עם הנתבעת והתובעת בדור טבעון. תלמה מוסרת גרסה שונה מגרסתה של הנתבעת בכל הנוגע להתרחשויות ביום 12/2/14 אשר קדמו לכתיבת מכתבה של הנתבעת לתובעים מתאריך זה. ב"כ התובעים טוען כי בכתב התביעה נאמר שהנתבעת לא שילמה דבר על חשבון קרן ההלוואה. באשר להעברות שצורפו לבקשה, נטען כי התשלומים היחידים אותם שילמה הנתבעת לתובעים היו על חשבון הריבית על ההלוואה בשנת 2013 ובמשך מס' חודשים בלבד. נטען כי העברה מיום 13/3/13 כלל לא היתה לתובעים ולא ברור בלשון עדינה מדוע צורפה לבקשה כאסמכתא לביצוע תשלום לתובעים. התובעים טוענים כי הם זוג נשוי, הורים לילדים ואזרחים נורמטיביים שומרי חוק. לכן הניסיון של הנתבעת להציג אותם כמעין "בוני וקלייד" הפועלים בסחטנות ואיומים, הינו עוד דרך מבישה לנסות ולחמוק מתשלום החוב. התובעים טוענים כי הסיבה היחידה בגלל שילמה הנתבעת מס' תשלומים על חשבון הריבית בשנת 2013, נבעה מהחשש שמעבידיה לא ירצו להמשיך ולהעסיקה אם יגלו את מעלליה. לפיכך נטען כי הבקשה מהווה הגנת בדים הנתמכת בטענות חסרות פירוט וטענות שקריות המופרכות בתצהיר של תלמה ולכן דינה להידחות.

8.ביום 5/4/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעים. נטען כי התנהלותם המחושבת של התובעים הביאה לכך שהנתבעת נותרה מבלי שיעלה בדעתה להוכיח את מלוא טענותיה. נטען כי כיוון שלא ברור מהי הריבית, לא ברור כיצד החליטו התובעים שהסכומים ששולמו הינם חלק מתשלומי הריבית. לתמיכה נוספת בטענות הנתבעת צורף תצהיר של פליקס. הנתבעת טוענת כי לאחר שסיימה לשלם את קרן החוב המשיכה לשלם את הריביות וביקשה לדעת מתי היא מסיימת את תשלומי ההלוואה. אז נאמר לה שהסכום ששולם עד כה היה עבור ריביות וטרם החלה לשלם את הקרן, אך לא נאמר לה מתי מסתיימת הריבית ומה סכומה. נטען כי התובעים טענו בסעיף 12 לכתב התביעה כי לא שילמה דבר כיוון שלא ידעו שהנתבעת שמרה חלק מהאסמכתאות בדבר התשלום. באשר להעברה מיום 13/3/13, נטען כי בעלת החשבון היא החברה של התובעת, אשר לחשבונה ביקשה התובעת להעביר את הכסף כיוון שלטענתה לא היה לה חשבון דואר משלה. באשר לתצהירה של תלמה נטען כי מדובר בחברה קרובה של התובעים, אשר נטלה מהם הלוואות בתקופה הרלבנטית, דאגה ליידע אותם שהנתבעת מגיעה לדירה ולא נכחה כלל במהלך הפגישה של הנתבעת עם התובעים.