תא"ק 25033-11-13 מקלר ואח' נ' גורן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

לפניי תביעה לתשלום שכר טרחה על פי הסכם בין הצדדים. שכר הטרחה אמור להיות משולם לפי החסכון, שישיגו המשיבים עבור המבקשת.

המבקשת הגישה בקשה למחיקה על הסף, מחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן.

לאחר שהצדדים מיצו את זכות התגובה, אני קובעת כי אין עילה למחיקת התביעה על הסף, אף לא הובאו נימוקים לנקיטה בצעד קיצוני זה טרם בירור התביעה, אך יש למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר". עניינית אין הצדקה לסדר דין זה. התביעה הוגשה לפני כשנה ורק כעבור כחצי שנה הוגשה בקשת הרשות להתגונן, מאחר והצדדים ניהלו מו"מ וביקשו בהסכמה ארכות להגשת "כתב הגנה".

הדרישה מתביעה בסדר דין מקוצר הינה מזערית, ראשית ראייה להתחייבות וסכום קצוב. המטרה הינה כי תביעות לסכום קצוב, קרי הניתן לחישוב אריתמטי ויש עליהן ראיות בכתב תתבררנה במהירות וביעילות. בחינת כתב התביעה מגלה כי אין מחלוקת על אופן חישוב שכר הטרחה או על ההתחייבות לשלמו, אך סכום התביעה אינו עולה בחישוב באמצעות "פעולת חיסור פשוטה שתלמיד בית ספר מסוגל לבצעה... כאשר הבסיס העובדתי מונח במלואו בפני בית המשפט, ומאפשר חישוב אריתמטי פשוט, כי אז יכולה גם תביעה מעין זו להתברר בסדר דין מקוצר" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה תשיעית, עמ' 187).

המשיבים טוענים כי שכר הטרחה בשיעור 25% אמור להשתלם על ה"הפחתה נטו" בין הסכום, שהיה בהצעת המינהל מיום 6/2/08, ערב חתימת החוזה מיום 13/3/08, (נספח א' לכתב התביעה), ושנזכר בסעיף 5 לחוזה: 510,327 ₪, לבין הסכום הנדרש המופיע בנספח "פירוט חובות ישובי קו עימות" (נספח ג'2 לכתב התביעה), שנשלח ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ובו פירוט סכום החיוב לפני הישג המשיבים ולאחריו: 444,197 ₪ (שורה מס' 8 בטבלת אקסל, סעיף 14 (ג) לתגובת המשיבה).

לפי הדוגמה בסעיף 5 לחוזה, הרי שאם החוב למינהל מופחת ל-444,197 ₪, כפי העולה מנספח ג'2, ההפחתה הינה ההפרש בין הסכום 510,327 ₪ לסכום 444,197 ₪, (510,327-444,197=66,130). "מסכום זה ישולם שכר הטרחה המוסכם האמור בסעיף 5 לחוזה זה".

המשיבה טוענת כי ההפחתה נטו הינה בסך 326,851 ₪ (סעיף 15 לתגובה), על בסיס הוספת הפרשי הצמדה לסכום הבסיס, בהפחתת החיובים שמיום 1/1/02 עד 31/12/07, בניכוי מרכיב הריבית. לא מצאתי תימוכין לחישוב זה והחוזה, נספח א' לכתב התביעה, ברור ומאפשר חישוב פשוט. הוא אינו מביא לסכומים הנתבעים.

הסיכום הינו כי הוכח כי חישוב אריתמטי, תוך הצבת הנתונים בחוזה אינו מביא לסכומים הנתבעים, כך שסכום התביעה אינו קצוב ואין ראשית ראייה להתחייבות הנתבעת לשלמו. מכאן שגם פורמלית אין הצדקה להגשת התביעה בסדר דין מקוצר, ואני מורה על מחיקת הכותרת והעברת התיק לסדר דין רגיל.

המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ ללא תלות בתוצאות פסק הדין.