תא"ק 24992-02-15 אי סי עדן גרופ בע"מ נ' מועד

לפניי בקשות מטעם הנתבע, להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד ולביטול פס"ד שניתן נגדו בתיק זה ביום 16.3.15 בהיעדר בקשת רשות להתגונן במועד.

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים, אני מוצא להחליט כך:

מדובר בתביעה שעניינה חובות כספיים בגין השכרת דירת מוגורים ע"י התובעת לנתבע, כאשר עיקר החובות הוא פיצוי מוסכם עפ"י חוזה ההשכרה (הפיצוי המוסכם מגולם גם ברכיב של התשלום המוסכם בגין כל יום של אי-פינוי נטען בזמן). התביעה הינה ע"ס 45,777 ₪ והוגשה בסדר דין מקוצר.

הנתבע מודה בפה מלא כי קיבל את מסמכי התביעה שנמסרו לידיו במסירה אישית ע"י מנהל התביעה ביום 12.2.15. הנתבע טוען כי פנה בסדרת פניות ללשכה לסיוע משפטי כדי להעמיד לו ייצוג משפטי חינם, נוכח מצבו הכלכלי ונוכח אי-שליטתו בשפה העברית, כאשר הנתבע מייחס את מחדל אי-הגשת הבר"ל במועד ואף את אי-הגשת בקשת הביטול במועד להתנהלותה של הלשכה לסיוע משפטי. הנתבע טוען לגוף התביעה, הן כי אינו מתכחש לחובו בגין תשלומי החובה השוטפים אך מכחיש את אופן החישוב שנעשה ע"י התובעת, הן כי התובעת כלל לא רשאית הייתה להשכיר את הדירה לנתבע ונהגה בכך בחוסר תום לב (מסיבה זו טוען הנתבע כי לא שילם בגין חודש השכירות האחרון ואף קיבל לכך לטענתו הסכמה של בעל הדירה, שאינו התובעת), והן כי סכום התביעה מופרז ומנופח.

התובעת מתנגדת נמרצות לכל טענות ובקשות הנתבע, ועומדת על תביעתה. התובעת טוענת כי הנתבע זלזל בהליכים והשתהה בהתנהלותו מול הלשכה לסיוע משפטי, התובעת טוענת כי הנתבע הינו מתדיין מנוסה שמציג עצמו כחסר ידע ויכולת בעוד שהמצב לאשורו אחר, התובעת טוענת כי הנתבע מסובך בחובות לנושים שונים. התובעת טוענת כי היא זכאית לכל הסכומים שתבעה מהנתבע, למרות טענותיו.

יצוין כי התובעת נטלה לעצמה חירות להגיש תגובה על תשובת הנתבע על תגובת התובעת, ובכך ביקשה/ניסתה, בניגוד לדין, לומר את "המילה האחרונה". בשל כל התרתי לנתבע להשיב לתגובה האחרונה (והוא עשה זאת) וקבעתי שהדבר יילקח בחשבון בהמשך.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים והטענות, אני מוצא לקבוע כך:

בקשות הנתבע להארכת מועד להגשת ביטול פסה"ד ולביטול פסה"ד יתקבלו, ולנתבע אף תינתן רשות להתגונן (עפ"י טענות ההגנה שפירט בתצהיריו שבתמיכה לבקשות הנ"ל), בכפוף לכך שהנתבע ישלם בפועל לתובעת הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

שוכנעתי, מחד, כי הנתבע לא הפגין זלזול חמור בהליכים, אך כן נזקפים לחובתו מחדליו בגין אי-נקיטת הליכים במועד החוקי. לא די לו לאדם לפנות ללשכה לסיוע משפטי. על אדם שמקבל הוראה מביהמ"ש לפעול, חובה להתייחס להוראה. ואם הוא מבקש ארכה לפעולה (על מנת לנסות לקבל סיוע משפטי חינם נוכח מצבו), מחובתו האישית לבקש מהר ובהקדם האפשרי מביהמ"ש רשות למלא אחר הוראות ביהמ"ש באיחור. הנתבע לא יכול להניח שעצם פנייתו ללשכה לסיוע משפטי הקנתה לו פטור ממילוי חובותיו עפ"י דין, כלפי ביהמ"ש וכלפי התובעת. ודווקא מאחר שאין זו הפעם הראשונה שהנתבע מסתייע בלשכה לסיוע משפטי, מחובתו היה לדעת זאת היטב. עם זאת ובמבט רחב על הדברים, לא שוכנעתי שקבלת הבקשות תגרום עוול דיוני לתובעת, ולמצער לא תגרום לה נזק דיוני שלא ניתן לרפאו בהוצאות מידתיות.