תא"ק 24657-03-15 גפני נ' שריפיה

רקע עובדתי:

ענייננו בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע, בהליך של סדר דין מקוצר, לתשלום סך של 26,000 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לו בעטיו של הסכם שכירות שנחתם בין השניים ביחס לדירת התובע שבבלגיה.

ביום 30.4.15, משלא הוגש כתב הגנה על ידי הנתבע, הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בצירוף אישור מסירה המעיד על מסירת כתב התביעה לידי עו"ד מלצר עמיר שכנטען הינו בא כוח הנתבע (להלן: "עורך הדין").

עוד באותו היום, הוגשה לבית המשפט הודעה דחופה ולקונית מטעם עורך הדין ממנה עולה, כי הוא אינו מייצג את הנתבע וראיה לכך שמעולם לא הופקד לתיק ייפוי כוח המעיד על כך. לדבריו, נודע לו אודות התביעה לאחר שקיבל הודעה ממערכת "נט המשפט" לפיה הוגשה הבקשה למתן פסק הדין כאמור.

בנסיבות האמורות, הוריתי לתובע להגיש לבית המשפט הבהרה ולפרט בה מהם הנתונים על בסיסם החליט כי עורך הדין הינו המען למסירת כתבי בית הדין אל הנתבע.

התובע הגיש תגובה ובה טען, כי מאחר ועובר להגשת כתב התביעה שלח לנתבע מכתב התראה, ומאחר ותשובה למכתב זה התקבלה באמצעות עורך הדין שטען כי הוא משיב למכתב לאחר שהנתבע "מילא את ידיו" לפנות בשמו, הרי שניתן לראות בעורך הדין כמי שקיבל על עצמו את ייצוג הנתבע בהליך.

אם כן, ביום 3.5.15 הוריתי לעורך הדין ליתן תגובתו תוך 20 ימים. הואיל ולא הוגשה תגובה מטעמו בחלוף המועד, ולבקשת ב"כ התובע, ניתנה על ידי החלטה, ביום 4.6.15, לפיה יש לראות בהמצאת כתב התביעה לידיו של עורך דין מלצר המצאה כדין בהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בפועל יוצא מהאמור, ניתן על ידי, לבקשת התובע, פסק דין בהעדר הגנה על בסיס אישור המסירה כאמור.

הבקשה:

ביום 7.6.15 הגיש עורך הדין את הבקשה שלפניי לביטול ההחלטה מיום 4.6.15.

לדבריו, החלטת בית המשפט המורה לו להגיב להודעת ההבהרה שהגיש התובע, לא הומצאה לו כדין ולפיכך לא נתקבלה בידיו.