תא"ק 24657-03-15 גפני נ' שריפיה

בפניי בקשת התובע להכיר בהמצאת כתב התביעה לידי ב"כ הנתבע כהמצאה כדין לשם מתן פסק דין בהיעדר הגנה.

המדובר בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש התובע לפיצוי בגין נזקים שהסב, לטענתו הנתבע לדירה ששכר מהתובע עת התגורר הנתבע בבלגיה.

ביום 30.4.15 הוגשה לבית המשפט בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה אליה צורף אישור מסירה המלמד על המצאת כתב התביעה לידי עו"ד עמיר מלצר ביום 23.3.15.

עוד באותו היום הגיש עו"ד מלצר הודעה דחופה לבית המשפט לפיה מעולם לא הפקיד ייפוי כח בתיק בית המשפט וכי אינו מייצג את הנתבע.

בנסיבות אלו הוריתי לב"כ התובע לפרט על בסיס אלו נתונים קבע כי עו"ד מלצר הינו מייצגו של הנתבע.

בהבהרתו מיום 3.5.15 טען ב"כ התובע כי על פי מכתבו של עו"ד מלצר מיום 26.8.14 במענה למכתב ב"כ התובע לנתבע בטרם נקיטת הליכים משפטיים, עולה כי עו"ד מלצר מייצגו בעניין נשוא התביעה.

על כן הוריתי לעו"ד מלצר ביום 3.5.15 להגיש תוך 20 יום תגובה לטענות אלו, החלטתי זו התקבלה במשרדו של עו"ד מלצר ביום 6.5.15 אולם לא הוגשה כל תגובה במועד.

בנסיבות אלו ובהיעדר תגובה אני מקבל את הבקשה ומכיר במסירת כתב התביעה למענו של עו"ד מלצר כהמצאה לנתבע בהתאם לתקנה 477 לתקנות.

אציין כי טענתו של עו"ד מלצר כי אינו מייצג את הנתבע נסתרת על ידי מכתבו מיום 26.8.14 שצורף על ידי ב"כ התובע, בו טוען עו"ד מלצר כי הנתבע "מילא את ידו" לפעול מטעמו תוך שימוש נרחב במילה "מרשי". דומה כי ביטויים אלו שהם אלמנטים מובהקים של ייצוג משפטי, הינם בבחינת הוכחה מספקת כי עו"ד מלצר הינו עורך דינו של הנתבע ומייצגו ולפיכך יש לראות בהמצאה של כתב התביעה למענו בבחינת המצאה כדין (וראה א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 538).