תא"ק 23934-07-14 דבוש נ' כיאל

1.התביעה דנן, נפתחה על פי כתב תביעה בסך של 256,454 ₪ בסדר דין מקוצר, אשר הוגדרה כתביעה כספית, חוזית ועשיית עושר.

2.כנטען בכתב התביעה, הנתבע לא עמד בהתחייבויות שנטל על עצמו, במסגרת התקשרות שנערכה בין הצדדים, לבניית שני צימרים עבור התובע. התובע עותר להשבת כספים שמסר לנתבע במזומן בסך של 153,000 ₪, תשלום עבור אובדן הכנסה של 12 חודשים בסך של 120,000 ₪, תשלום בסך של 20,000 ₪ בשל עוגמת נפש ועוד.

3.ביום 21/10/14, הגיש התובע הודעה על הוספת תצהיר לכתב התביעה, שבעניינה ניתנה ההחלטה הבאה: "התובע מתבקש להבהיר מהו הבסיס המשפטי להגשת התביעה בסדר דין מקוצר בשים לב שהתביעה כוללת עילת עשיית עושר ולא במשפט, וכן את הבסיס המשפטי להגשת תצהיר לכתב התביעה, בשלב זה של ההליך"

4.ההבהרה הוגשה לתיק ביום 4/11/14. לטענת התובע, התביעה מבוססת על הסכם שנכרת בין הצדדים ודרישות של התובע לנתבע לסכומים נוספים, אשר נובעים מאי קיום החוזה על ידי הנתבע. לעניין הגשת תצהיר עדות ראשית בשלב זה של ההליך, נטען שמדובר בתצהיר רגיל, שהוגש באיחור קל, לפני שהוגש כתב הגנה, והוא בא לסייע לידי בית המשפט לקבל תמונה מלאה של התביעה.

5.        נקבע בהלכה הפסוקה, ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ, מאגרים משפטיים, כלהלן:

" הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא בקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר."

6.בהתאם לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ניתן להגיש בסדר דין מקוצר תביעות על סכום כסף קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

7.בענייננו, התביעה הוגשה בעילה חוזית ובעילת עשיית עושר ולא במשפט. הסעד הכספי בתביעה מורכב מסכום קצוב ומסכום שאינו קצוב. התביעה לתשלום בסך של 120,000 ₪ עבור אובדן הכנסה, הינו סכום המבוסס על אומדן והערכה ואינו סכום קצוב, כך גם לגבי הסכום בסך של 20,000 ₪ עבור עוגמת נפש, טרחה ובזבוז זמן.

8.משכך, אני קובעת כי התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר.