תא"ק 23793-03-13 מדינת ישראל נ' דנוך ואח'

בפני מונחת בקשת המבקשים לביטול פסק הדין, תגובת המשיבה לבקשה ותשובת המבקשים לתגובה. התקיים בפני דיון בו הצדדים ויתרו על חקירת המבקש 1 מפאת גילו המתקדם. מדובר בפסק דין בהעדר הגנה שניתן כנגד המבקשים במסגרת תביעת המשיבה על סך של כ- 145,000 ש"ח לתשלום דמי חכירה שנתיים מיום 1.4.06 ועד ליום 10.3.13 ולחילופין לתשלום דמי שימוש ראויים בגין הנכס שבו מתגורר המבקש 1 ובעבר התגוררה גם המבקשת 2 המנוחה.

מעיקרי הבקשה לביטול:

1. נטען כי יש לבטל את פסק הדין הן מחמת הצדק והן מפאת שיקול דעתו של ביהמ"ש. המבקש 1 טען כי נודע לו על התביעה רק מקבלת פסק הדין וכי שני המבקשים מעולם לא קיבלו לידיהם את התביעה, שנטען באישור המסירה כי הודבקה על דלת. עוד טען המבקש, כי עולה מאישור המסירה כי כתב התביעה הודבק ברחוב רוטשילד בעוד המבקשים התגוררו והמבקש 1 עדיין מתגורר ברחוב הרצל בנכס נשוא התובענה. כמו כן לא ייתכן שהמבקשת 2 המנוחה פתחה את הדלת, משום שהיא שנים הייתה משותקת ומרותקת למיטתה, וצורפו על כך אישורים.

2.באשר לסיכויי ההגנה טוענים המבקשים כי למרות שהם מסכימים כי עליהם לשלם דמי חכירה, דמי החכירה מנופחים ומוגזמים. ראשית, משום שעמדו על 60 לירות בלבד בשנת 1995 וכיום עומדים על אלפי שקלים בשנה. שנית, משום שהצטברו כחוב על חוב. שלישית, אין כל הסבר מה הקשר בין הסכומים הנתבעים להסכמי החכירה וכיצד חושבו הסכומים.

3.עוד טוענים המבקשים כי התביעה התיישנה כיוון שחלק ממנה נתבע מעל ל- 7 שנים אחורנית.

4.עוד נטען כי מצבם הכלכלי הרפואי והאישי של המבקשים בעצמו מצדיק את ביטול פסק הדין.

המשיבה טוענת כי:

1. הבקשה השנייה לביטול פסק הדין שהוגשה רק ביום 9.6.15 הוגשה באיחור שכן הבקשה הראשונה שהוגשה בניגוד לדין ביום 3.4.15 נמחקה ללא מתן הארכת מועד להגשת הבקשה השנייה.

2. כמו כן היות והמסמכים הודבקו על הדלת ברחוב מונטיפיורי הרי שבוצעה מסירה כדין. כמו כן היות והמבקשים לא ביקשו לחקור את המוסר על תצהירו יש לראות בתצהיר המוסר אמת.

3.באשר לסיכויי ההגנה, טוענת המשיבה כי טענת המבקשים שלא קיים הסבר למנגנון החיוב של דמי החכירה הינה טענה שבאה בשלב הסיכומים בלבד ומהווה הרחבת חזית וסיכויי ההגנה של המבקשים נמוכים.

לגופו של עניין:

1. באשר לסיכויי התביעה: מעיון בכתב התביעה, לא נתבעו סכומים בעבור דמי חכירה העולים על 7 שנים לפני הגשתה. לפיכך התביעה לא התיישנה וסיכויי ההגנה בטענה זו קלושים.

2.גם המנגנון לחישוב דמי החכירה נקבע בהסכם שבין קק"ל לחברת דירות עם בע"מ וכן בהסכם שאותו העביר חוכר המשנה למבקשים בסעיפים 3 ו- 14 לאותו הסכם. חישובי המשיבה צורפו לכתב התביעה והוסברו בו בנוסף לצירוף ההסכמים. לכן היה על המבקשים לפרט את החישוב מטעמם כחישוב נגדי לדפי החשבון שצירפה המשיבה וכך לא נעשה. למעשה מלבד להעלות טענות כלליות בעלמא שאינן מפורטות, כגון אין קשר בין ההסכמים לתביעה וכי הסכום מנופח, לא נטענה כל טענה מפורטת באשר לסכום. לכן סיכויי ההגנה לעניות דעת ביהמ"ש נמוכים מאוד וכבר נפסק כי ביהמ"ש לא יבטל פסק דין רק כדי לשוב ולתתו בעניין זה ראו ההלכה בעניין ע"א 276/72, פרידמן נ' פרידמן פ"ד יז 349 ,358א .

3.באשר לשאלת ההמצאה העובדה היחידה שעליה אין מחלוקת בין הצדדים היא כי ההמצאה בוצעה בהדבקה על דלת. יחד עם זאת הצהיר המבקש 1 כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה לידיו. בעניין זה, כבר נפסק כי הדבקה על הדלת לעולם חשופה לטענה כי נפלה ולא הגיעה ליעדה, ראו בש"א (י-ם) 6441/04 מתוקה נ' סונול, מיום 22.9.04 ניתנה ע"י כב' הש' משה סובל פורסמה בתקדין ובע"א 427/61 דליהו נ' הדייקן מפעלי מתכת וחלקי חלוףבע"מ, פ"ד טז 624, 627. לכן לא ניתן לקבוע במקרה דנן כי כתב התביעה הגיע בפועל לידיהם של המבקשים ולכן אני קובעת כי לא בוצעה מסירה כדין משטען בפני המבקש 1 כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה. זאת, עוד מבלי להיכנס לטענותיו הנ"ל כי הוא מתגורר ברחוב הרצל, בנכס נשוא התובענה, ולא ברחוב רוטשילד וכי המנוחה לא יכלה לקום ממשכבה לפתוח את הדלת ולסרב לקבל את כתב בית הדין. לכן מחד, יש להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק, אך מנגד קיים פסק הדין בעניין פרידמן הנ"ל. לכן פסק הדין יבוטל רק בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט, סכום של 40,000 ש"ח כתנאי לביטול פסק הדין לא יאוחר מיום 11.1.16. במידה ויופקד הפיקדון במועד זה תוגש גם בקשת הרשות להגן מטעם המבקשים עד לאותו היום 11.1.16. בהעדר הפקדה במועד או הגשת בר"ל במועד שהינם תנאים מצטברים תידחה הבקשה.

המזכירות תביא בפני התיק ביום 14.1.16 לבדיקת ההפקדה והגשת הבר"ל. המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ו, 17 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.