תא"ק 23517-04-14

מונחת בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 7.7.2014, כנגד הנתבע 3, הוא המבקש בענייננו.

טענות הצדדים:

1. הנתבע 3 (להלן: "המבקש") הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד ביום 7.7.2014 (להלן: "פסק הדין"). במסגרת בקשתו טוען המבקש, כי יש לבטל את פסק הדין הן מחובת הצדק והן מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

2. המבקש פירט בבקשתו של התנהלות העניינים בתיק, וכי בקשה שהוגשה מטעמו לביטול פסק הדין האמור נדונה ע"י בית משפט זה, כאשר ביום 30.10.2014 ניתנה החלטה בדבר ביטול פסק הדין, בכפוף להפקדת סכום של 2,000 ₪ בקופת בית המשפט.

3. המבקש טוען בבקשתו הנוכחית כי ההחלטה מיום 30.10.2014 לא הומצאה לו, למעשה, עד עצם היום הזה, על כן, לא ידע שעליו להפקיד את הסכום האמור. המבקש מציין כי באותה עת לא היה מיוצג, ומאחר ואינו בקיא בהליכים המשפטיים, פשוט המתין לקבלת החלטת בית המשפט, אשר כאמור בוששה לבוא.

4. רק לאחר שהומצאה למבקש האזהרה מלשכת ההוצל"פ אודות ביצוע הליכי גבייה כנגדו, נודע למבקש בעצם אודות ההחלטה האמורה וכי חלף המועד להפקדת הסכום שנדרש להפקיד בקופת בית המשפט, כתנאי לביטול פסק הדין. מכאן בקשתו הנוכחית של המבקש.

5. לאור האמור לעיל, טוען המבקש, כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, שכן קיים פגם בהליך, לאור אי המצאת ההחלטה מיום 30.10.2014. לחילופין, טוען המבקש כי יש לבטל את פסק הדין אף מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט ולאור סיכויי ההגנה הגבוהים הקיימים לו.

6. התובעת הגישה תגובה מטעמה לבקשה לביטול פסק הדין.

7. במסגרת תגובתה, טוענת התובעת (להלן: "המשיבה"), כי יש לדחות את הבקשה מכל וכל.