מ. מ. פרדס-חנה-כרכור/ועדה מקומית נ' מטטוב ואח'

בענין : בקשת רשות להתגונן

1. ביום 13.5.15 הגישה התובעת נגד הנתבעים תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מחלקה 19

גוש 10121 ( להלן "החלקה") שלתובעת הזכות להחזיק בה .

נטען כי במהלך סיורים שגרתיים לאיתור פלישות לשטחי המועצה איתרו נציגי התובעת

פלישה של הנתבעים לחלקה . נטען כי בישיבה מיום 15.1.15 בהשתתפות הנתבעים

ומהנדס המועצה סוכם כי הנתבעים יסתלקו מהחלקה תוך 60 יום , אך הנתבעים לא עשו

כן ולכן הוגשה התביעה .

לכתב התביעה צורף נסח טאבו של החלקה לפיו החלקה בבעלות קק"ל וחלק ממנה הופקע

ע"י התובעת ביום 25.12.13 . כמו כן צורפו תמונות של הפלישה וסיכום הפגישה מיום

15.1.15 .

2. ביום 7/10/15 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן. נטען כי בשנת 1993, שנה לאחר שעלה לארץ , רכש הנתבע דירה הגובלת עם השטח נשוא המחלוקת בתיק זה. נטען כי בשטח הגובל הצטברו ערימות זבל לאחר שהתושבים השתמשו בו כמזבלה פיראטית. נטען כי באחד הימים במהלך סיור של פקיד/סגן ראש העיר דאז מאיר (להלן: "מאיר"), שטח הנתבע בפני מאיר את הבעיה של ערימות הזבל ומאיר הרשה לו לגדר את השטח, לנטוע עצים ולעשות כל שימוש בשטח כפיצוי על העמל הרב שלו בסילוק הזבל מאז שהתחיל להתגורר בבית ועד לאותו יום. נטען כי רישיון זה לא הוקצב בזמן והוא אינו ניתן לביטול. הנתבע טוען כי נהג בחלקה כל השנים כמנהג בעלים, נטע עצים והקים בניינים טרומיים ששימשו אותו ואת בני משפחתו למגורים. נטען כי התובעת ידעה על הרשות ומעולם לא דרשה פינוי. נהפוך הוא, בסיורי מדידות של פקידי התובעת חויב הנתבע לשלם ארנונה על המבנים בחלקה. הנתבע טוען כי כיום בנו הבכור נשוי + 1 ומתגורר איתו בחלקה בנוסף לעוד שני בניו. הנתבע טוען כי במשך יותר מ -20 שנה הוא משביח את הקרקע והשקיע בה ממיטב כספו הדל. עוד טוען הנתבע כי בשנת 2006 או בסמוך לכך הגיע ראש המועצה לשטח וביקש לסלול דרך כדי לאפשר לרכבים להגיע למקלט ציבורי הנמצא בקרבת מקום. נטען כי ראש המועצה ביקש מהנתבע להרחיק את הגדר שני מטר פנימה, הנתבע התנגד כיוון שקיבל רישיון בלתי הדיר על כל השטח וראש המועצה הורה לקבלן להרחיב את הדרך מהצד השני. במישור המשפטי, מפנה ב"כ הנתבעים לפסיקת בית המשפט העליון לפיה רשות לשימוש במקרקעין יכולה להינתן על ידי הודעה בשתיקה וכן לפסיקה אחרת לפיה כאשר מתעוררת טענה בדבר ביטול רישיון במקרקעין על בית המשפט לבחון האם מן הצדק לאפשר לבטל את הרישיון והאם יש מקום להתנות את הביטול בתנאים. לעניין זה יש להתחשב בכוונת הצדדים, בתנאי הרישיון, בציפיה שיצר בעל המקרקעין אצל בעל הרישיון, במידת הסתמכותו של מקבל הרישיון על הרישיון ובנזק שנגרם לו עקב ביטול הרישיון.

3.ביום 18/11/15 הוגשה תגובת התובעת לבקשה. נטען כי לא ברור מיהו אותו מאיר ואיזה סמכות ניתנה לו לתת את ההתחייבות הנטענת, שלא היתה מעולם. נטען כי עיון בנסח הטאבו מלמד שהזיקה של התובעת לחלקה התגבשה רק בסוף שנת 2013 לאחר הפקעת החלקה ולכן לא ייתכן שהתובעת נתנה רשות שימוש למבקשים 20 שנה קודם לכן. התובעת מצרפת תצלומי אוויר של החלקה מהשנים 2005 ו – 2007 המלמדים כי הגידור בוצע בין אותן שנים ולכן הטענה לפיה הגידור בוצע לפני 20 שנה היא שקרית. נטען כי החלקה דרושה לתובעת כדי לסלול דרך והנתבעים מעכבים את תחילת העבודה תוך גרימת נזקים כספיים לתובעת.

4.ביום 8/11/15 וביום 16/11/15 הומצאה התגובה לב"כ הנתבעים בצירוף החלטה לפיה על הנתבעים להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. כיוון שהנתבעים לא השיבו לאמור בתגובה עד עצם היום הזה, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.