תא"ק 23088-01-14 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' שרביט ואח'

לפניי בקשת הנתבעת מס' 1 לביטול פסק הדין שניתן נגדה ונגד הנתבע מס' 2 ביום 24/2/14.

פסק הדין ניתן על סמך אישורי מסירה, שניהם חתומים ע"י הנתבע מס' 2 מיום 23/1/14.

המבקשת טוענת כי עקב מצבו הכלכלי והנפשי (עקב התמכרותו לאלכוהול), לא מסר לה בעלה על דבר קבלת כתב התביעה עד שניתן נגד שניהם פסק דין, ונגד הנתבע מס' 2 ניתן גם צו כינוס.

לגוף התיק טוענת המבקשת כי מדובר בחוב בחשבון משותף, בו זכות החתימה היא לשני השותפים, אך טוענת כי רק הנתבע מס' 2 הוא שניהל את החשבון, נטל כספים והכל ללא ידיעתה ולא לצרכים של משק הבית המשותף. לבקשתה צירפה המבקשת אסמכתאות לטיפול הגמילה מההתמכרות של הנתבע מס' 2 שלא צלח, ואת צו הכינוס לנתבע האחר מיום 6/2/14.

המשיב בתגובתו מתנגד לבקשה, וצירף לתגובתו מכתבי התראה מיום 9/12/13 ללא אישורי מסירה, ואישורי מסירה מיום 7/3/14 של פסק הדין, גם הם נמסרו שניהם לנתבע האחר. בתצהיר שצורף לתגובה צויין כי נפתח תיק הוצל"פ נגד שני הנתבעים ביום 9/4/14, אך הדבר אינו רלוונטי למבקשת, שהגישה את הבקשה לביטול פסק דין כבר ביום 6/4/14. המשיב טוען כי האישור שצירפה המבקשת על מצבו של הנתצבע האחר נכון לחחודש אוגוסט 2013 אינו רלוונטי למסירות בדצמבר 2013 ובינואר ומרץ 2014, כי הנתבע האחר לא הגיש תצהיר וכי המסירה לבן משפחה הגר עם המבקשת הינה מסירה כדין.

לגוף טענת ההגנה צירף המשיב את מסמך זכויות החתימה בחשבון, ממנו עולה כי זכויות החתימה היו לכל אחד מהנתבעים בנפרד, וטען כי המבקשת היתה מודעת לחוב, טענת ההגנה היחידה שלה הופרכה, ואין לה טענה אחרת נגד החוב.

המבקשת בתגובה לתגובה טענה כי לא חתמה על הסעיף בהסכם עם המשיב, בו נקבע כי לכל אחד מבעלי החשבון הזכות לפעול בו. עיון בסעיף 2 להסכם, שצורף ע"י ב"כ המשיב לתגובה מעיד כי ישנה רק חתימה אחת, הנחזית להיות חתימת הנתבע האחר. במסמך נקבע כי אם מבקשים השותפים לפעול יחד בחשבון, עליהם למחוק את סעיף 2 ולחתום ליד המחיקה. זאת לא עשתה המבקשת. המבקשת חתומה, ולמצער לא הכחישה זאת, בכל המקומות האחרים בטופס ובהסכם התנאים הכלליים, והוראות סעיף 47 להסכם התנאים הכלליים קובעות כי האמור בו יחול על כל הלקוחות, גם אם לא חתמו עליו. יש לברר כיצד התקבל מסמך זכויות החתימה ללא שהמבקשת תחתום במקום המיועד לכך, או תמחק את הסעיף, אך מדובר בטענה דחוקה, בהתחשב בעובדה שהמבקשת חתמה בכל המקומות האחרים בהסכמי ההתקשרות. טענות דומות נדחו בפסיקה.

"... הרי לא יעלה על הדעת, שהנתבעים שנהנו משירותי התובע בהסתמך על אותה מערכת חוזית, שכעת נטען שהנה לקויה באין ספור ליקויים טכניים, יורשו ליהנות מפרותיה של ההתקשרות העסקית תוך הסתמכות על טיעונים אלה..." (ת.א. (שלום תל אביב יפו) 27029/99, 57281/99 בנק כללי לישראל בע"מ נ' FARDOME LTD ואח', 17.4.2001, מופיע בנבו)).

ראו גם ת.א. (שלום חיפה) 19992/03 יוניליוור נ' צבי מן ואח', 25.7.2005, מופיע בנבו: