תא"ק 23047-01-15

מבוקש ע"י המבקש, ליתן פס"ד באין בקשת רשות להתגונן. לבקשה צורפו סימוכין (אישור מסירה ותצהיר מוסר) מהם עולה כי המסירה יושמה, בהדבקה במען.

הוראות תקנות 475, 476 ו-477, בתקסד"א, מתוות את "דרך המלך" לביצועה של המצאה:

המצאה ע"י בעל דין, כבענייננו, מוסדרת בהוראות תקנה 475א.

תקנה 475א(א): "היה בעל דין מיוצג על ידי עורך-דין, יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן:

(1)הורה בית המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-

הדין באמצעות עורך דינו, פקידו או שליח מטעמו בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית

המשפט מועד מסירה;

(2)לא הורה בית המשפט על מסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסר לידו לשם המצאה.

בתיק זה, לא הורה ביהמ"ש על ביצוע מסירה אישית. נהפוך הוא: ב"אישור פתיחת תיק" שנמסר לתובעת עובר לפתיחת תיק זה, צוין במפורש כך: "יש להמציא את כתב הטענות הפותח לבעלי הדין שכנגד, בתוך 5 ימים, בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת."

תקנה 476 בתקסד"א ("המצאה כיצד") קובעת: "המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי הענין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה."

תקנה 477 בתקסד"א ("המצאה היא לנמען גופו או למורשהו") קובעת: "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו,..."