תא"ק 23012-12-15 גלמן נ' א. דילאור בע"מ ואח'

החלטה זו מתייחסת לבקשות אשר הגישו הצדדים לחיוב בגילוי מסמכים ומענה לשאלון (בקשות 12 ו- 17).

1. במסגרת התביעה המתבררת בתיק זה עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 84,870 ₪.

   בתמצית, טוענת התובעת בכתב התביעה כי העניקה שירותים לחברת דורגל אלקטרוניקה בע"מ ("חברת דורגל") אשר הנתבע 1 היה מנהלה ובעל השליטה בה. בין התובעת לחברת דורגל נכרת הסכם שכר טרחה ביום 27.8.98 (להלן: "הסכם השכ"ט"), ואשר הסדיר את תשלום שכר טרחת התובעת בגין שירותים שונים שהעניקה לחברת דורגל. בהמשך, ב- 2011, הוסכם על המחאת חובות חברת דורגל לנתבעת 2.

   בשירותים שהעניקה התובעת לפי הסכם השכ"ט היה גם ייצוג בתביעה לתשלום סך של 82,500 ₪ אשר הוגשה כנגד חברת מ.ב. כהן ירון בע"מ, משה כהן וירון בן חיון. תביעה זו התקבלה, ניתנו פסקי דין המחייבים את הנתבעים בתשלום, ונפתחו תיקי הוצאה לפועל נפרדים למשה כהן ולירון בן חיון.

   ההליכים כנגד משה כהן נוהלו בהצלחה חלקית, כאשר כספים שנגבו ממנו מפעם לפעם שימשו למימון הוצאות ההליכים ותשלום שכרה הפסוק של התובעת. כעבור שנים, במהלך 2010, התברר שאחד החייבים, משה כהן, פנה להליכי פשיטת רגל. בין התובעת לבין הנתבע 1 סוכם ביום 8.11.10 כי עבור הייצוג בהליכי פשיטת הרגל ישולם לתובעת שכר טרחה בשיעור 5,528 ₪ וכן 7.5% מכל סכום שיתקבל בהליכי פשיטת הרגל. בהמשך, במהלך 2014, נכרת הסדר פשרה מול משה כהן ולפיו הוא התחייב לשלם סך של 280,000 לסילוק חובותיו לנתבעים.

   במקביל, נוהלו הליכי הוצאה לפועל גם נגד ירון בן חיון, אך אלו לא נשאו פרי והנתבעים הודיעו לתובעת על הפסקת ייצוגם בהליכים אלו.

   בתביעה זו מבקשת לפיכך התובע לבוא חשבון עם הנתבעים על שכר הטרחה המגיע לה בגין ההליכים כנגד משה כהן וירון בן חיים. לפי גרסת התובעת, חייבים לה הנתבעים 22.5% מהסכום שהתחייב משה כהן לשלם, עד למועד הגשת התביעה שילם משה כהן סך של 125,172.79 ₪ שממנו כבר נטלה התובעת את שכר טרחתה; יתרת ובו של משה כהן עומדת על 154,827.21 ₪ ומסכום זה זכאית התובעת לסך של 34,836.12 ₪, ובקיזוז כספים שהיא מעכבת – 24,050.56 ₪. ביחס לירון בן חיון,

   עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום מלוא שכר טרחתה והוצאות בסך של 86.59 ₪ ובסך כולל של 56,731.34 ₪.

2. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן ומשניתנה להם הרשות להגן, הם מבקשים לדחות את התביעה.

   בקשת הרשות להגן אשר הוגשה ארוכה מאד וכוללת טענות אשר נראה שאין בהן כדי להתמקד במחלוקות העומדות להכרעה. כך, למשל, נטען שסוכם עם התובעת על שכר טרחה כולל של 7.5% בלבד בגין ההליכים נגד משה כהן ונטען לקיזוז חוב של התובעת בגין העסקת הנתבע 1, כאשר משתי הטענות הללו חזרו בהם הנתבעים בהמשך.

   למעשה, טוענים הנתבעים שאין לתובעת כל זכות לתשלום נוסף בגין ההליכים נגד משה כהן, שכן הכספים שגבתה בפועל כבר עולים על הסכום המגיע לה; וטוענים הנתבעים שאין לתובעת כל זכות לתשלום בגין ההליכים נגד ירון בן חיון שכן לא נגבו ממנו כספים וממילא שעמדה להם הזכות לחדול מהליכים אלו לאחר שנים כה רבות.