תא"ק 22965-02-15 יודסין נ' בי.ג'י.אלפא בע"מ

בפני מונחת בקשה לפטור מתשלום אגרה במסגרת תביעה כספית בסך של 2,500,000 ₪.

מבקשת המבקש עולה, כי הינו אלמן בן 69 ולו שלושה ילדים בגירים שאינם בקשר עמו. המבקש מתפרנס מקצבה זקנה חודשית בסכום של 2,627 ₪ ותקבולים בגין עבודה חלקית בסך של 300 ₪ לחודש ולמבקש הוצאות קבועות בסך 691 ₪ לחודש הכוללות יחידת מגורים בעלות של 280 ₪ בחודש. כמו כן, למבקש אין רכוש כלשהו והוא מתנהל באמצעות חשבון בבנק הדואר. בנוסף, המבקש הוכרז בשנת 2007 כפושט רגל ובשנת 2010 בוטלה הכרזתו ללא הפטר בשל אי הצלחתו לגייס כספים לקופת פשיטת הרגל. עוד טוען המבקש, כי אין לו כל אפשרות לגייס את סכום האגרה הכרוכה בהגשת התביעה בתיק זה למרות פניותיו לחברים, משפחה וגורם בנקאי. יתר על כן, בין המבקש לעורך דינו הוסכם כי שכר הטרחה בגין הטיפול בתיק זה יהיה מותנה בתוצאות התיק.

לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות משום שהמבקש לא עמד בתנאים המצטברים הנדרשים לפטור מתשלום אגרה, וכן, המבקש אינו תם לב והאמת אינה נר לרגליו. יתרה מזאת, המבקש לא צירף לבקשתו דפי חשבון, תלושי שכר ודיווח על הוצאותיו החודשיות. המשיבה צירפה לתגובתה תדפיסי חשבון בנק של המבקש, אשר המבקש צירף בעצמו לבקשות שונות לפטור מאגרה שהגיש במסגרת תביעת המשיבה, ומתדפיסים אלו עולה, כי גובה קצבת המבקש מביטוח לאומי היא בסך 3,548 ₪ לחודש, גובה הכנסתו החלקית בסך 1,350 ₪ לחודש, ומכאן שהכנסתו החודשית של המבקש עומדת על סך 4,973 ₪ לחודש. כמו כן, נטען כי בהליכים קודמים בבית המשפט המחוזי נדחו בקשותיו לפטור ולא התקבלה טענתו לחוסר יכולת כלכלית ואף בקשתו לפש"ר בוטלה עקב ניצול לרעה של ההליך.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובהתאם לסמכותי הקבועה בתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התס"ז-2007, מצאתי לקבל את הבקשה לפטור מאגרה בחלקה כפי שיפורט להלן.

ראשית, באשר לקיומה של עילה להליך, הרי שבחינת עובדות כתב התביעה מגלות כי באם אלו יוכחו כדבעי הרי שהמבקש יהא זכאי לסעד המבוקש על ידו. אמנם, מנגד למשיבה טענות הגנה טובות, אולם, אלו אינן מפחיתות מקיומה של עילת תביעה ואף אינן נבחנות כלל בשלב זה של ההליך. שנית, העובדות הנטענות בבקשה, לרבות באשר למצבו הכלכלי, הרפואי והכללי, מובילות למסקנה כי אין למבקש יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה הנדרשת להליך זה, ולמעשה המדובר ביכולת מועטה ונמוכה למדי לאדם לצורך קיום בכבוד. אף אם נקבל את טענת המשיבה באשר לסכום ההכנסה הפנויה הנותרת בידיו, הרי שאין בכך כדי לשנות באופן דרמטי את היכולת לעמוד בתשלום אגרה כה גבוהה הנדרשת ביחס לסכום התביעה הנתבע על ידי המבקש. אין אף ספק, כי החלטת רשם בית המשפט העליון להפחתת העירבון לסך של 1500 ₪ מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה, כהוראת תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות.

לאור האמור לעיל, נוכח מצבו הכלכלי של המבקש שלא נסתר, הנני מורה למבקש לשלם אגרה בתיק זה בסך של 1200 ₪ בשני תשלומים שווים, ובתוך 45 ימים.

אי תשלום האגרה במועד יביא למחיקת התביעה.