תא"ק 2292-10-16 בנק פועלים יקנעם נ' שריף ובניו יזמות בע"מ ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 5/10/16 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 306,440 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") אצל התובע להחזרתה ערב הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") בערבות בלתי מוגבלת בסכום מיום 27/4/15. לכתב התביעה צורפו נספח לבקשה לפתיחת חשבון מיום 19/4/15, כתב ערבות מיום 27/4/15 הנחזה להיות חתום על ידי הנתבע בפני פקידת הבנק אבישג ותדפיס פעולות אחרונות בחשבון העו"ש , עליו הוטבעה חותמת לפיה מדובר ברשומה מוסדית .

2.ביום 14/11/16 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירו של הנתבע. הנתבע מצהיר כי הוא המנהל של הנתבעת ובעל זכות החתימה בה. הנתבעת ניהלה עסק של עבודות בניין וחשבונה התנהל אצל התובע. התובע פגע בעסק של הנתבעת כאשר גרם להגבלת החשבון וחסם את החשבון בעוד הנתבעת עומדת בכל התחייבויותיה כלפי הבנק. כתב התביעה לא מפרט את מסגרת האשראי בחשבון, אינו מפרט את מקור החוב ואת שיעור הפיגור בהלוואה אם היתה כזאת. לכתב התביעה לא צורף הסכם פתיחת חשבון. החתימה בעמוד 6 של כתב הערבות מזויפת , כאשר עניין הזיוף עולה בבירור. הבנק נדרש להציג לבית המשפט ולנתבע העתק מקור שלם של המסמכים עליהם חתם. פירוט התנועות שצורף לתביעה כולל רק 4 פעולות הכוללות עמלה מנופחת של 23.6 ₪ בגין הוצאות דואר רשום. די בכך כדי להראות שהתובע פעל בחשבון על דעתו וניפח חוב שאין לו מקור. הנתבע עומד על קבלת דפי תנועות החשבון ובדיקתו. הנתבע הופתע לקבל את התביעה שכן לא ידע כי הנתבעת חייבת לתובע. הנתבע מצהיר כי טרם הגשת התביעה לא היו פניות לנתבעים. התביעה לא נסמכת על ראיה בכתב ולא צורף לה אישור או תצהיר מטעם הבנק לגבי יתרת החוב ושיעור הריבית. הנתבע תמיד העיר לתובע ולפקידיו כי בחשבון נעשו פעולות שלא קיבלו את אישורה של הנתבעת. התובע לא פירט אם היו הלוואות בחשבון, מה היו הבטחונות וכיצד הגיע החוב לסך של 306,440 ₪. המסמכים שצורפו לתביעה לא אושרו על ידי איש הבנק ודי בכך כדי לתת לנתבעים רשות להתגונן. ביום 4/11/16 פנה ב"כ הנתבעים בדרישה לקבלת מסמכים להם זקוקים הנתבעים כדי להתגונן. בחשבון נוהלה תוכנית חיסכון בעשרות אלפי שקלים. לכתב התביעה לא צורפה ולו אסמכתא אחת כי נשלחה הודעה לערב על קיום החוב. הנתבע שומר על זכותו לתקן את בקשת הרשות להתגונן לאחר קבלת המסמכים אותם ביקש ובעיקר תדפיס תנועות החשבון, פירוט התשלומים והפיגור, טבלת הריביות, לוח הסילוקין של ההלוואות ופעולות המשיכה שלא נעשו על ידו.

3.ביום 15/1/17 , לאחר שלוש אורכות, הוגשה תגובה מפורטת של התובע לבקשת הרשות להתגונן. החשבון נפתח ביום 19/4/15 באמצעות הנתבע. בעת פתיחת החשבון הציגו הנתבעים מצג לפיו מדובר בחברה משפחתית ותיקה בתחום קבלנות הבניין בעלת מחזור של 22 מיליון ₪ , המבקשת להעתיק את פעילותה מבנק לאומי לבנק הפועלים. בהתאם למצג זה ולאחר בחינת נתוני החברה, ניתנה לנתבעת על ידי התובע מסגרת אשראי בסך של 300 אלף ₪. בהתאם לנוהלי הבנק נחתם על ידי הנתבע, שהוא בעל המניות ובעל השליטה בנתבעת , כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום. לתגובה צורפו דפי החשבון ממועד פתיחתו ועד מועד הגשת התביעה. על בסיס דפי החשבון נטען כי החל מחודש יוני 2015 החלה הנתבעת לחרוג ממסגרת האשראי. החריגות אושרו רק לאחר קבלת אסמכתאות מחברת אלקטרה בגין זיכויים עתידיים. זיכויים אלו הופסקו מחודש אוקטובר 2015. החל מחודש אוקטובר 2015 הנתבע הציג בחשבון שיקים רבים שהוחזרו כיוון שלא היה להם כיסוי. הנתבע לא הציג אמסתכא כלשהי בגין זיכויים עתידיים בחשבון. בשל החזרת שיקים ללא כיסוי, החשבון הוגבל על ידי בנק ישראל. לאחר מכן נשלחו לנתבע מס' התראות בדואר רשום שהעתקן צורף לתגובה.

כמו-כן התנהלו עם הנתבע מס' שיחות טלפוניות על מנת שישוב למסגרת האשראי אך הדבר לא נעשה. החל מחודש ספטמבר 2015 התקבלו התראות במערכת הבנקאית כי הנתבעים הוגדרו על ידי בנק ישראל כמוגבלים חמורים, התקבלו עיקולי מיסים והוצל"פ וכן התראות בגין מס' תביעות , לרבות תביעה של בנק לאומי על סך 219,947 ₪. כל אחת מהתראות אלו מקימה עילה להעמדת מלוא החוב לפרעון מיידי בהתאם לכתב ההתחייבות לקבלת מסגרת אשראי , אשר צורף לתגובה. טענת הזיוף שהועלתה היא סתמית ואינה מתיישבת עם ההיגיון הבסיסי ונוהלי הבנק. אם הנתבע לא היה חותם על ערבות לא היה ניתן לנתבעת כל אשראי. הטענה לפיה בוצעו פעולות ללא אישור היא כללית וסתמית. הנתבע לא מציין אפילו פעולה אחת שבוצעה שלא על דעתו. הטענה לפיה היתה תוכנית חיסכון בחשבון משוללת כל יסוד כפי שעולה מדפי החשבון. מכתב הדרישה לקבלת מסמכים לא הגיע ליעדו. עובדות התגובה נתמכו בתצהיר של עובדת התובע גב' אבישג במנולקר . לכן מבוקש לדחות את בקשת הרשות להתגונן ולחילופין לקבוע דיון במסגרתו ייחקר הנתבע על תצהירו.

4.תגובת התובע הומצאה לב"כ הנתבעים במהלך פגישה שהתקיימה במשרד ב"כ התובע ביום 19/1/17. בהתאם להחלטתי מיום 16/1/17, שאף היא הומצאה לב"כ הנתבעים באותו מועד, היה על ב"כ הנתבעים להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. משלא הוגשה תשובה לתגובה עד עצם היום הזה וכיוון שהחלטתי לדחות את הבקשה, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מנימוקי התובע וכפי שיפורט להלן.

6.לאחר עיון בתגובה על מצורפיה מתברר כי הטענות שהועלו בבקשה הן חסרות כל יסוד במידה המצדיקה דחייתן כבר בשלב זה כהגנת בדים.

7.הטענה לפיה הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפי הבנק התבררה כחסרת כל ממשות לאחר שהוגשה תגובת מפורטת הנתמכת במסמכים רלבנטיים בכל הנוגע לשורת ההפרות של התחייבויות הנתבעים כלפי התובעת, אשר קדמו להגשת התביעה. הגבלת חשבון על ידי בנק ישראל, עיקולי מיסים, עיקולי הוצל"פ ותביעות של צדדי ג', הם כולם אירועים שהנתבעים לא זקוקים לחסדיו של התובע כדי לדעת עליהם וכדי להתייחס אליהם כבר במסגרת הבקשה.