תא"ק 21806-12-15 פ. בהותי - בנייה ופיתוח בע"מ נ' אברהם עמרם ובניו בע"מ

לפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, ולחילופין להורות על העברת הדיון לביהמ"ש המוסמך.

הנתבעת טוענת ,כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, וזאת בהתאם להוראות הקבועות בתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- תקנות סדר הדין האזרחי). לטענתה, כל התשלומים מתחילת הפרויקט בוצעו עבור התובעת בחדרה.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, חוזה אשר נכרת בין הצדדים מחייב, מצד אחד, את התובעת לבצע עבודות בנייה עבור הנתבעת, ומצד שני, מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את תמורת העבודות שביצעה. קרי, התובעת הינה למעשה הנושה של הנתבעת. בהתאם לסעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 (להלן- חוק החוזים), בהעדר הסכמה אחרת יש לבצע את התשלום במקום מושבו של הנושה. על הנתבעת לבצע את התשלום במקום מושבה של התובעת שהינו בכפר ריינה השייך למחוז צפון.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, ואנמק.

מעיון בהוראות ההסכם (נספח א' לכתב התביעה), עולה כי בין הצדדים לא נקבע מקום ביצוע התשלומים. במקרים אלו, בהם שותקים הצדדים להסכם ביחס למקום קיום החיוב, קובע סעיף 44 (א) לחוק החוזים, כדלקמן:

"חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק - במקום מגוריו הקבוע".

מכאן, ולאור מקום מושבה של התובעת בריינה, עולה כי המקום לקיום החיוב הכספי, הינו בריינה ומכאן מקור הסמכות לבית משפט זה.

מכאן, דין הטענה לחוסר סמכות מקומית להידחות. לבית המשפט בנצרת מוקנית הסמכות המקומית לדון בתביעה. הבקשה נדחית.