תא"ק 21485-10-16 עמיר נ' יונחלסון

1.התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, בגין חוב נטען של הנתבע כלפי התובעת.

לאחר שהוגשה בקשת רשות להתגונן הודיעה התובעת כי אינה עומדת על חקירת הנתבע על תצהירו. בהתאם לכך ניתנה ביום 12/1/17 החלטה לפיה יגישו הצדדים סיכומיהם. משלא הגיש הנתבע סיכומים בשאלת הרשות להתגונן הוגשה בקשת התובעת לדחות את ההתנגדות על בסיס כתב התביעה ובקשת הרשות להתגונן בלבד.

יש לקבל הבקשה.

2.בהתאם לכתב התביעה, בין השנים 2012 -2014 העבירה התובעת לנתבע כספים בסכום כולל של למעלה מ- 400,000 ₪. עוד טענה כי ביום 8/6/16 התחייב הנתבע, תוך חתימה על מסמך שצורף לתביעה (נספח א'), להשיב את הסכומים על-פי פריסת תשלומים שהוסכמה. לטענת התובעת, לא השיב התובע ולו את התשלום הראשון ולפיכך הוגשה התביעה.

3.עיון בבקשת הרשות להתגונן מעלה כי הנתבע לא חולק שהועברו לו כספים בסכום הנתבע (סע' 12 לתצהיר הנתבע). עוד מאשר הנתבע שחתם על הסכם להשבת סכום של 447,000 ₪ (סע' 14 לתצהיר הנתבע) וכי אין לו התנגדות להשיב את הכספים (סע' 15 לתצהיר הנתבע), אלא שאין לו אפשרות כלכלית להחזיר את הכספים בשלב זה (סיפא סע' 15 לתצהיר הנתבע. ראו גם סע' 20 לתצהיר הנתבע).

4.מטרתו של ההליך בסדר דין מקוצר הוא למנוע דיון בתובענה מקום בו אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518). משמודה הנתבע בחובו אלא טוען להעדר אפשרות כלכלית להחזירו בשלב זה, אין בכך להוות ולו ראשית ראייה לסיכויי הגנה.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי לפי סע' 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.

תוצאה:

5.אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 447,445 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (18/10/16), בתוספת 6,000 ₪ הוצאות משפט ו- 2,000 ₪ שכ"ט עו"ד.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ז, 23 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.