תא"ק 2115-10-16 שחאדה נ' בע"מ ואח'

לפני בקשה לביטול החלטה אשר ניתנה ביום 26.10.2016 כנגד הנתבעים, בהעדר התייצבותם לדיון.

1.עניינה של ההחלטה – צו לפינויים של הנתבעים מהמושכר המוחזק על ידם ברח' היצירה 14, א.ת. ג' נצרת עילית, וזאת במסגרת "בקשה לפינוי וסילוק יד".

2.בקשתם זו של הנתבעים הוגשה ביום 1.11.2016 והטיעון המרכזי בה הינו אי ידיעתם של הנתבעים אודות קביעתו של הדיון והעדר המצאה כדין של ההזמנה לדיון. בנוסף, טענו, כי הנתבעת 1 הינה חברה מבוססת המספקת מנות חמות למוסדות, ופינויה יביא לקריסתה ולפגיעה ב-12 עובדיה. לטענת הנתבעים, הם חתמו על הסכם לשכירת הנכס עם התובע בחודש מרץ 2015, אולם לאחר שהבקשה לחידוש רישיון העסק הזמני שהגישה הנתבעת 1 לעיריית נצרת עילית סורבה, התחוור לה שההיתר שהוצג לה ע"י התובע בוטל, והוא נדרש להסדיר את חריגות הבניה במבנה , על מנת שינתן היתר. משהתובע הפר את ההסכם ולא הסדיר את הכשלים מול העירייה, לא שילמו לו הנתבעים דמי שכירות בעבור שלושת החודשים האחרונים.

3.התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, בוצעה המצאה כדין. בנוסף, על פי ההסכם בין הצדדים הנתבעים מצהירים כי בדקו את המושכר וכי הוא מתאים לצרכיהם, וכי לפני החתימה על ההסכם בדקו את האפשרות לקבל רישיונות, היתרים ואישורים הדרושים להפעלת המושכר עפ"י מטרת השכירות (ס' 3.3, 13 להסכם- נספח לבקשה). זאת ועוד, הנתבעים הפרו את התחייבותם לשלם דמי שכירות במועד ואף לא העבירו לידי התובע שיקים עתידיים עבור כל תקופת השכירות (ס' 20 להסכם), ולכן, אין בידיהם טענות הגנה והם לא הראו סיכויים לכאורה לזכות במשפט. משכך, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

4.תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") דנה בביטול החלטה, שניתנה על פי צד אחד והיא קובעת כדלקמן:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;... ".

בהתאם לתקנה זו רשאי בית המשפט לבטל פסק דין או החלטה שניתנו על פי צד אחד בשל אי התייצבות המבקש, לאחר שהוא נותן דעתו לסיבת אי ההתייצבות ולסיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין (ראו : ע"א 3645/92  קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139 ד-ו; אורי גורן, סוגיות בסדר הדין  האזרחי, מהדורה שמינית, הוצאת סיגא 2005 בעמ' 340,341).

הלכה היא כי כאשר פסק דין/החלטה שניתנו במעמד צד אחד פגומים, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין לנתבע, יבוטלו פסק הדין/ ההחלטה בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה מתוך חובת הצדק .