תא"ק 21003-10-13 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' רייף ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשים, כל אחד מהם בנפרד, כנגד תביעה כספית, על סך של 84,584 ₪, שהגיש המשיב (להלן: "הבנק") בסדר דין מקוצר.

1.התביעה הוגשה כנגד נתבעת נוספת, הגב' גלמן רייף יהודית (להלן: "החייבת העיקרית") בגין יתרת חוב הלוואה, וכנגד המבקשים, הנתבעים 2-3, כמי שערבו להתחייבויותיה של החייבת העיקרית כלפי הבנק.

יצוין כי המבקש 1 (להלן: "גלמן") הינו בעלה לשעבר של החייבת העיקרית, ואילו המבקש 2 (להלן: "רייף) הינו אחיה של החייבת העיקרית. עוד יש לציין כי בין הבנק לחייבת העיקרית נחתם הסכם פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין.

2.בבקשת הרשות להתגונן טען גלמן כי היה נשוי לחייבת העיקרית תקופה קצרה בלבד במהלכה חתם כערב להלוואה שניתנה לחייבת העיקרית, הלוואה שהועמדה בחשבונה הפרטי לצורך סילוק חוב אשר נוצר עוד בטרם הכירו בני הזוג. החל מיום הפירוד 10.9.12 לא היה לו כל מידע לגבי התנהלות החייבת העיקרית בהלוואה לה ערב. לטענתו, לא קיבל כל הודעה, פניה או מידע כלשהו מהבנק ונודע לו כי החשבון הועבר לטיפול משפטי רק ביום

8.5.13 מפי החייבת העיקרית. משיצר קשר ביוזמתו עם הבנק נאמר לו כי החייבת העיקרית הגיעה להסדר עם הבנק. עוד הוסיף וטען כי מאז פרידת בני הזוג מתנערת החייבת העיקרית מהחובות המשותפים וכי הבנק לא עשה מאמץ סביר לגבות החוב מהחייבת העיקרית טרם פניה לערבים.

3.רייף טען בבקשתו כי בתחילת חודש ינואר 2012 פנתה אליו החייבת העיקרית ובן זוגה דאז, גלמן, סיפרו לו על רצונם ליטול הלוואה מהבנק, וזאת מבלי לומר לו מהי מטרת ההלוואה, וביקשו ממנו לסור לסניף הבנק על מנת לחתום על כתב ערבות.

לטענתו, עת הגיע לסניף הבנק המסמכים היו כבר מוכנים לחתימתו, הוא התבקש ע"י פקידת הבנק לחתום על המסמכים מבלי שניתנה לו שהות או הזדמנות לקרוא ולהבין על מה הוא חותם, מבלי שנמסר לו העתק של כתב הערבות, ומבלי שפקידת הבנק טרחה להסביר לו על מה הוא חותם, מה משמעות חתימתו, מה מטרת ההלוואה ומצב חשבון החייבת העיקרית ערב החתימה. לאחר הפגישה בבנק אשר ארכה כ- 5 דקות עזב רייף את סניף הבנק.

טוען רייף כי רק לאחר קבלת כתב התביעה למד ממסמכי כתב ההתחייבות כי מטרת ההלוואה היתה לכיסוי יתרת החובה בבנק וכי צוין במסמכים בכתב יד "ארגון חוב מחדש".

לטענתו, הבנק הפר כלפיו את חובת הגילוי ולא מסר לו כי ערבותו הינה לחיוב קיים או המחליף חיוב קיים. אילו ידע, ערב חתימתו על כתב הערבות, כי חשבון החייבת העיקרית כבר מצוי ביתרת חובה בגובה סכום ההלוואה וכי מטרת ההלוואה הינה כיסוי יתרת החובה בבנק, לא היה מסכים לחתום על כתב הערבות. הבנק אף הפר החובה ליתן לו הזדמנות לעיין בכתב הערבות ולמסור לו העתק ממנו.

4.בדיון בפני נחקרו שני המבקשים על תצהיריהם והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה: