תא"ק 20887-01-14 אבדייאב ואח' נ' אבידן

בבקשה למתן רשות להגן

1.התובעים הנם מתווכים מורשים במקרקעין. הנתבע היה לקוח של התובעים. תביעה זו מבוססת על הסכם מכר של דירה, המצויה בקומה ראשונה בבניין דירות ברח' דב גרונר 9 בנתניה, אשר נמכרה ביום 19.3.2013 בתמורה ל- 1,499,999 ₪ (להלן: "הדירה" ו"המכר" בהתאמה).

2.ביום 17.1.2013, חתם הנתבע על הזמנת שירותי תווך (נספח א' לתביעה), למכירת דירות בבניין. בהזמנה העניק בלעדיות לתובעים, או למי מטעמם, עד ליום 17.4.2013. לשיטת התובעים, הנתבע הפר את ההתחייבויות שנטל על עצמו בהזמנה, מכר את הדירה במו"מ ישיר עם הקונים, הסתיר מהם את המכר, ומסרב לשלם להם עמלת תווך בשיעור 2%+מע"מ, מתמורת המכר, כמתחייב מתנאי ההזמנה.

התובעים מוסיפים וטוענים, כי בתקופת הבלעדיות ביצעו פעולות שווק מקיפות, כאשר בין היתר פרסמו מודעות בעיתונות הכתובה והאלקטרונית.

מכאן תביעתם לחיוב הנתבע בשיעור הנ"ל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.

3.הנתבע מבקש לסלק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות. לחילופין, הוא טוען כי בפיו הגנה ראויה נגד התביעה, לאורה מן הדין ליתן לו רשות להתגונן, כדלקמן:-

א.התובעים אינם זכאים לעמלת תווך, כיון שלא היו הגורם היעיל לקיום המכר.

ב.התובעים הפרו התחייבויותיהם בהזמנה, כך שתקופת הבלעדיות פגה. במועד המכר לא חלה בלעדיות.

ג.התובעים מנועים להסתמך על הזמנת התווך, משום שהינה חוזה אחיד המכיל תנאים מקפחים, בניגוד להוראות חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

4.אדון בטענות הנתבע לפי סדרן.

א.העדר יריבות – לשיטת הנתבע, אינו הבעלים של הדירה. הדירה הייתה שייכת לסבתו, אישה ערירית בת 87, שירשה אותה מבעלה ז"ל. המדובר בבניין בן שלוש דירות שנבנה על קרקע, שהזכויות בה הן בבעלות הסבתא – 32%; בבעלות אחותו של הנתבע – 32%; ובבעלות הנתבע – 36%. עם זאת, לפי הסכם בין הבעלים על ייחוד דירות, הדירה נשוא המכר שייכת לסבתא.