תא"ק 20530-01-16 סעדיה נ' גת

לא מצאתי מקום להורות על ביטול פסק הדין מיום 6.5.16. פסק הדין ניתן כדין, בהתאם לסעיף 8 להסכם הפשרה, לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 11.3.16. במועד מתן פסק הדין מיום 6.5.16, טרם שילמה הנתבעת לתובע את סכום הפשרה, כאמור בסעיף 1 להסכם הפשרה, לו ניתן תוקף של פסק דין. אין חולק, כי סכום הפשרה שולם לתובע רק ביום 14.6.16. טענות הנתבעת לפיהן, האיחור בן למעלה מחודשיים, בתשלום סכום הפשרה, לא עולה כדי הפרה, צריכות להיות מועלות במסגרת תביעה עצמאית. על הנתבעת להגיש תביעה חדשה לביטול פסק הדין מיום 6.5.16, בגדרה תטען, כי הסכם הפשרה, לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 11.3.16, לא הופר על ידה, ומשכך, יש לאכוף את הוראותיו ולבטל את פסק הדין מיום 6.5.16. לבקשה שלפניי, אין תקומה בשל הטעמים הבאים: האחד, פסק הדין מיום 6.5.16, ניתן בהתאם להוראת סעיף 8 להסכם הפשרה, לאחר שסכום הפשרה לא שולם לתובע, בהתאם לאמור בסעיף 1 להסכם. השני, הסכם הפשרה ברור ומדבר בעד עצמו. ככל שלנתבעת טענות אשר לפרשנות שונה של ההסכם, שאינה נלמדת מלשונו, עליה להגיש תביעה נפרדת ולהוכיח את טענותיה, באמצעות ניהול הליך של שמיעת ראיות. להווי ידוע, כי בית המשפט אינו יוצר מחדש הסכם שונה ממה שהצדדים הסכימו ביניהם. בית משפט אף נשמר ככל הניתן מלקרוא לתוך ההסכם תניות חדשות.

הנה כי כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין מיום 6.5.16, בהיעדר סמכות לדון בה. עם מתן פסק הדין מיום 6.5.16 סיים בית משפט זה את מלאכתו. בפני הנתבעת שמורה הזכות להגיש תביעה עצמאית לביטול פסק הדין, כאמור מעלה. כיוון שקיומו של דיון נקבע על ידי, בניסיון להביא את הצדדים לפתרון הסכמי צודק, תוך רצון לפשר ביניהם ולכבות את אש המחלוקת, נוכח סירוב התובע לקדם הידברות שתייתר הליכים נוספים, ובשים לב לשכר הטרחה והוצאות המשפט שנפסקו לטובת התובע בפסק הדין מיום 6.5.16, אינני עושה צו נוסף להוצאות.

שימת לב התובע: ככל שהושבה לו האגרה על ידי הגזברות, כולה או חלקה, כאמור בפסק הדין מיום 11.3.16, יש לנכות את הסכום המושב מחיובה של הנתבעת לשאת באגרת בית המשפט, כאמור בסעיף 2 לפסק הדין מיום 6.5.16.

עם מתן החלטה זו הסתיים טיפול מותב זה בתיק.

התיק יישאר סגור.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ו, 26 יולי 2016, בהעדר הצדדים.