תא"ק 2049-01-12 עירית שפרעם נ' חסון

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

לפניי בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד להגשת הבקשה.

פסק הדין ניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 15/3/12, על סמך אישור מסירה מיום 7/1/12, שנחזה להיות חתום ע"י המבקש.

בבקשה, שהוגשה ביום 5/3/15, טוען המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה, כי התביעה התיישנה, כי הדירה לא היתה מוכנה, לא מאוכלסת ולא ראוייה למגורים. המבקש צירף לבקשתו צילומים של הבית.

המשיבה הגישה תגובה, בה ציינה כי כתב התביעה הוגש ביום 1/1/12 בגין חובות ארנונה משנת 2005-2011. לתגובה צורפו, מלבד אישור המסירה של כתב התביעה (נספח ב' לתגובה), גם אישור מסירת פסק הדין ביום 20/5/12 (נספח ד') ואישור מסירה של האזהרה בתיק ההוצל"פ ביום 30/12/12 (נספח ה').

עוד טענה המשיבה כי במהלך השנים שחלפו מאז הגשת כתב התביעה, מסירתו, מתן פסק דין ומסירתו, נקטה נגד המבקש בהליכים, אך הוא התעלם מההליך. צורף דף הליכים מתיק ההוצל"פ (נספח ו').

לטענת המבקש לגופה של התביעה, טוענת המשיבה כי מדובר בטענה, שמקומה בהשגה למנהל הארנונה ומשלא השיג המבקש במועד, אינו רשאי להעלות את הטענה כעת ובאיחור ניכר. לטענת המשיבה המבקש מופיע כמחזיק בנכס, וחב בגין ארנונה, מים וביוב (דו"ח מצב חשבון, נספח ז' לתגובה).

המבקש ניצל את זכות התגובה לתגובה, טען (ללא תצהיר) כי לאור ריבוי חובותיו לא הבחין כי ההליכים ננקטים מטעם המשיבה, טען כי המשיבה לא התייחסה להגנתו, ועמד על כך שהוא זכאי להארכת המועד, שנקבע בחיקוק, אחרת ייגרם לו עוול נוראי.

לאחר שעיינתי בכתבי בי הדין, אני מוצאת כי המבקש לא הציג כל טעם להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, שהמועד הקבוע לה בדין הינו 30 יום. המבקש לא סתר את טענות המשיבה, הנתמכות במסמכים, לפיו נמסרו לו כתב התביעה, פסק הדין ואזהרה וננקטו נגדו הליכי הוצל"פ והכל בשנים 2012-2013.