תא"ק 20125-12-12 ופיתוח בע"מ נ' תוצר חקלאית בע"מ ואח'

בשל שינוי בסדרי העבודה הובאה הבקשה לדיון בפניי.

בפניי בקשת המבקשים 2 ו-3 לביטול פסק דין שניתן נגדם בהעדר הגנה.

בהסדר דיוני בין הצדדים (קיבל תוקף של החלטה ביום 27/11/14) ויתרו הצדדים על חקירת עדים נוספים מטעמם והגישו סיכומיהם לעניין הבקשה לביטול פסק הדין.

1.הנתבעת שכרה מאת התובעת שטח קרקע בישוב קדימה (להלן: המקרקעין) החל מיום 25/8/97 ועד לסוף שנת 2005 במועד שהוא במחלוקת בין הצדדים (להלן: תקופת השכירות). לטענת התובעת לאחר סיום תקופת השכירות התברר לה כי בניגוד להתחייבותה החוזית, נותרה הנתבעת חייבת דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל וחיובי ארנונה למועצה המקומית קדימה ו/או למועצה האזורית לב השרון – חובות שלא נפרעו נכון למועד הגשת התביעה, וזאת למרות שלטענת התובעת לא התכחשה הנתבעת לאותם חובות.

לאחר הליכים משפטיים שהתנהלו בין התובעת לבין מועצה המקומית קדימה, הועמד סכום החוב בגין ארנונה על 80,000 ₪ שמתוכם, באופן יחסי לתקופת החזקת הנתבעת בנכס צריכה הנתבעת להשיב לתובעת לטענתה, 66,720 ₪ (החזקה של 8 שנים ו-4 חודשים מתוך תקופת החוב הכוללת שהם 83.4% מהתקופה). בגין אותם הליכים משפטיים שהביאו להקטנת החוב לרשות המקומית נתבעו גם הוצאות משפט.

בגין החוב שהיתה צריכה התובעת לשאת כלפי מינהל מקרקעי ישראל לגבי התקופה היחסית בה החזיקה הנתבעת במקרקעין שילמה התובעת סך של 104,927 ₪ (נכון ליום 13/7/10).

את הסכומים האמורים תבעה התובעת תוך הוספת רכיב מע"מ וכן בתוספת של הצמדה וריבית מיום התשלום ועד למועד הגשת התביעה. סה"כ 266,033 ₪.

2.ביום 28/1/13 ניתן פסק דין בהעדר התגוננות שהוגשה בקשה לביטולו.

3.הצדדים חלוקים בשאלה אם בוצעה המצאה כדין למבקשים או מי מהם, וזאת בהקשר לשאלה אם יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מחובת הצדק.

טענת התובעת היא כי ההמצאה בוצעה בדרך של הדבקה בכתובתה הרשומה של הנתבעת לאחר שב-3 ביקורים לא נמצא איש במקום. לטענת המבקשים לא היה מקום להמציא לנתבעת עותק מכתב התביעה בכתובתה במושב "עין ורד" אלא באמצעות כונס הנכסים של הנתבעת, על קיומו ידעה התובעת. זאת ועוד, לטענתם, המבקשים 2 ו-3 לא קיבלו לידם את כתב התביעה שהודבק על דלתם, ככל שאכן הודבק (סע' 8 לתצהיר מר מורבר).

אין למעשה צורך לדון במחלוקת זו שבין הצדדים, אם בוצעה המצאה כדין, אם לאו, לאור המסקנה שתפורט בהמשך ולפיה ממילא יש מקום במקרה דנן לבטל פסק הדין שניתן משיקולי בית המשפט.