תא"ק 20108-11-14 קוגל נ' רוזנצויג

1.ביום 17.08.10 רכשו הצדדים במשותף מגרש בשווי 3,100,00 ₪ לצורך הקמת ישיבה באבן יהודה. כל צד היה אמור לשלם עבור מחצית משווי עלות הרכישה שעמדה בפועל על סך של 3,321,200 ₪. לטענת התובע, הנתבע שילם אך ורק 1,316,850 ₪ והתובע שילם מכספו גם את יתרת התמורה שהיה על הנתבע לשלם לצורך השלמת הרכישה. בסופו של יום לא הוקמה הישיבה וביום 07.08.14 מכרו הצדדים את המגרש, כאשר שווי המכירה עמד על 3,250,000 ₪.

2.התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר בגין סכומים שעל הנתבע להחזיר לתובע, בגין הכסף ששילם התובע עבור רכישת המגרש.

הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, לעיכוב הדיון בשל תנאי בוררות, לחלופין, ביקש הנתבע למחוק את כותרת התביעה או ליתן לו רשות להתגונן.

3.לאחרונה, הגיש כל אחד מהצדדים בקשה להוספת תצהיר מטעמו. כיוון שהבקשות הוגשו קודם מתן ההחלטה קובע כי התצהירים שהוגשו על ידי הצדדים יצורפו לתיק.

סילוק על הסף בהעדר יריבות

4.בכל ההסכמים שהוגשו , הנתבע הוא שחתום על המסמך כאדם פרטי ולא כנציג גוף אחר. אין כל זכר לכך שבעת החתימה על ההסכמים , פעל הנתבע כמיופה כוח או כנציג מטעם עמותה כזו או אחרת. משכך דוחה את טענת הנתבע להעדר יריבות וקובע כי הנתבע הוא בעל הדין הנכון לעניין הליך זה.

עיכוב הליכים בגין תנאי בוררות

5.במועד בו חתמו הצדדים על ההסכם לרכישת המגרש, נחתם בין הצדדים מסמך, שכותרתו "הסכם-נספח-לחוזה". בסעיף 2 להסכם זה, נכתב מפורשות כי מטרת רכישת המגרש על ידי הצדדים, היא הקמת ישיבה באבן יהודה.

בסעיף 11 להסכם נקבע כי במידה ועל המגרש לא תוקם ישיבה בתוך שנתיים מיום החתימה על ההסכם, יפנו הצדדים להליך בוררות מסוג זבל"א אשר באמצעותו יחליטו הצדדים על המשך דרכם.

את סעיף הבוררות יש לפרש על פי תוכן ההסכם, ואין חולק על כך שמטרת הסעיף הייתה לקבוע את המסלול בו יוסדרו היחסים בין הצדדים במקרה שלא תוקם ישיבה באבן יהודה ולא תצא לפועל המטרה לשמה נקנה המגרש. כאמור לעיל, הסעיף מתמקד בסיום היחסים בין הצדדים ככל שלא תוקם ישיבה על המגרש ואין בו כל קביעה שכל סכסוך בין הצדדיים יבוא על פתרונו במסגרת הליך בוררות.

6.התביעה הוגשה בגין חוב נטען של הנתבע לתובע שנוצר במסגרת רכישת המגרש. עניינו של החוב ביחסים שבין התובע לנתבע עובר להחלטה בדבר ההכרעה בעניין המשך היחסים בין הצדדים. חוב זה תלוי ועומד ללא קשר לגורל המגרש והישיבה ואף במצב בו הייתה מוקמת ישיבה על המגרש עדיין היה קיים חוב לכאורה של הנתבע לתובע, והתביעה הייתה מוגשת לבית המשפט. מכאן שאין תחולה לתניית הבוררות בענייננו.