תא"ק 20027-11-15 גבארין נ' מחאגנה

ביום 16/12/2015 באין בקשת רשות להתגונן מעם הנתבעת ניתן פס"ד לבקשת התובע.

ביום 4/4/2016 (בקשה מס' 2) הגיש הנתבע בקשה להארכת מועד להגשת רשות להתגונן, ואם תינתן הרשות גם לבטל את פסה"ד הנ"ל, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ הנזכר בבקשה, בו מבוצע פסה"ד.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש המצהיר, כי לא הגיש בזמן בר"ל ובמועד הקבוע בחוק, כיון שניהל באמצעות אביו משא ומתן עם התובע על הסדר החוב ובטרם הגשת התביעה שילם 1500₪ לתובע ו/או מי מטעמו והדבר מצוין על גב השיק ללא קבלה מסודרת.

עוד מצהיר המבקש, כי מסמכי התביעה והחוב אבדו וכי פעל בתום לב שהגיע להסדר בתביעה מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

תשובת התובע הוגשה ביום 27/4/2016 על גבי 8 עמודים, כי אין מחלוקת שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה עם נספחיו ביום 12/11/2015, כעולה מאישור המסירה ותצהיר המוסר שצורפו לתשובה לאחר שניתן פס"ד 22/12/2015, יצרה החייבת קשר עם ב"כ התובע ובאותו שיחה נמסר לה, כי ניתן נגדה פס"ד בהעדר.

בין הצדדים סוכם, כי החוב ישולם בתשלומים חודשיים בני 1000 ₪, החל מיום 24/12/2015.

ביום 11/1/2016 יצר אביה של החייבת קשר עם ב"כ התובע, טען, כי התשלום הראשן עפ"י ההסדר הופקד וכשהתבקש לשלוח אישור הפקדה בציון מספר תעודת זהות של החייבת עשה כן ורק כך נודע לב"כ התובעת (לאחר קבלת פרטי הזיהוי) שהתקבול שהופקד ע"י צד ג' (מחאג'נה אעתדאל) מיוחס לחייבת.

הנתבעת לא עמדה בהסדר שנשאה עמה ואף לא שילמה תשלום נוסף כלשהו.

הסדר שנעשה עמה נעשה לאחר מתן פסה"ד, מכל מקום, טענתה, כי על חשבון השיק נשוא התביעה שולם 1500 ₪ עולה לראשונה במסגרת הבקשה לביטול פסה"ד ומקומה היה בכתב הגנה לו היה מוגש.

תשובת הנתבע מציינת, כי אין מחלוקת שהופקד לחשבון ב"כ התובע 1000 ₪ ע"י אמו של הנתבע אשר בתום לב לא ציינה את פרטי הזיהוי של החייב/הנתבע.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי שני הצדדים מסכימים כי תשלום ראשון ב ן 1000 ₪ שולם לאחר שניתן פס"ד.