תא"ק 19626-11-14 בגים נ' רוזמן

התובע הגיש כנגד הנתבע, תביעה כספית בת 300,000.00₪.

ע"פ המפורט בכתב התביעה, מבטא הסכום הלוואה בת 250,000.00₪ שהלווה התובע לנתבע, ביום

03/06/2011, כמתועד בנספח "א" – "הסכם הלוואה".

מותר סכום התביעה, 50,000.00₪, הם פיצוי מוסכם ע"פ נספח "א" הנ"ל.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, הנסמכת בתצהירו מיום 04/03/2015. בין העובדות המוצהרות, גם אלה:

"...מעולם לא נטלתי הלוואה מהתובע והסכם הלוואה מעולם לא נחתם בינינו!!!"

המבקש, מהנדס בניין במקצועו, היה חברו הטוב של התובע.

"...התובע, אשר ידע כי אני עוסק בתחום, וכי שימשתי כמנהל עבודה בפרויקטים דומים באור עקיבא, ביקש את סיועי בניהול הפרויקט..." קרי בניית ביתו של התובע.

"...לנוכח מערכת היחסים הטובה ששררה בינינו והחברות הקרובה, ומשעה שביצעתי אותה שעה עבודות נוספות באור עקיבא, הסכמתי לקחת על עצמו את ניהול הפרויקט ללא שכר..." תחילת העבודות הייתה בחודש מרץ 2010.

בין הצדדים הוסכם כי התובע יעביר לידי הנתבע כספים, למימון חומרי הבנייה, ואכן, "...בשלב הראשון העביר לידי התובע סך כולל של 150,000 ₪. הסכום הועבר כמנות – והכל בהתאם להתקדמות הפרויקט, הצורך ברכישת חומרים ו/או תשלום לספקים/קבלנים וכ'..."

"...במהלך ביצוע העבודות דרש התובע כי תבוצע בנייה עד למרחק של 1 מ' מגבול המגרש השכן. הסברתי לתובע כי זכויות הבנייה אינן מאפשרות בנייה מעבר ל 3 מ' מגבול המגרש השכן. חרף זאת, לחץ התובע כי הבנייה תבוצע בהתאם לדרישותיו - וכך היה."

"בחודש מאי 2010 , בשלב בו מצב הבנייה היה לפני גמר טיח חוץ, הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כנגד התובע ורעייתו בקשה למתן צו הפסקת עבודות שיפוטי." (נספח "א")

"...ניתן ביום 16.05.10 צו להפסקת העבודות כפרויקט." (נספח "ב")

התובע פנה אל הנתבע וביקש עזרתו לקבלת היתר בניה. האחרון פנה לקונסטרוקטור ולאדריכלית, כמו גם ל"מודדי חדרה", וביום 05/09/2010 הוגשה לוועדה המקומית לתו"ב, בקשה להיתר בניה.

כתוצאה מן האמור לעיל, לא לפני שבוצעה הריסתם של 28 מ"ר של תקרות בשל חריגה כאמור לעיל) ניתן היתר וחודשה העבודה.

כל זאת עלה יותר מהסכום שהעביר עד אז התובע, והוא העביר סכום נוסף בן 100,000.00₪.