בנק הפועלים בע"מ. נ' מ. אופק ציוד למוסדות בע"מ ואח'

ביום 22/12/2015, באין בקשת רשות להתגונן מעם המבקשים (ואח' גם – ש.ר.) ניתן פסק דין כעתירת כתב התביעה, לרבות כנגד הנתבע 4.

ביום 19/05/2016, הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטולו של פסק הדין האמור, כמו גם בקשה לביטולו – על גבי 43 עמודים – הנסמכת (גם) בתצהירו של המבקש 2, שאומת ביום הגשת הבקשה.

בהחלטה מיום 21/7/2016 נקבע בין היתר "בטרם אחליט בבקשת המבקשים, מצאתי לנכון לזמן לדיון את המבקשים והמשיב".

הדיון שנועד להתקיים ביום 26/10/2016 נדחה בשל אי התייצבותו של השליח ליום 8/11/2016. במועד זה הודיעו הצדדים, כי הם מבקשים דחייה על מנת להידבר ביניהם והדיון נדחה ליום 8/12/2016.

במועד השלישי הנ"ל התקיים הדיון.

בקשת המבקשים, בתמצית, מציינת (כמצוין גם בתצהיר המבקש 2 ) כי מעולם לא נמסר כתב התביעה או פסק הדין למבקשים. לראשונה נודע להם על קיומו של פסה"ד בעת שהמבקש 2 ביקש וקיבל רשימת תיקים ארצית ביום 18/5/2016, בלשכת ההוצל"פ.

בדיון שהתקיים בפני ביום 8/12/2016 עמד המבקש 2 לחקירה נגדית.

בראשיתה ולאחר שהוצג לו מסמך כלשהו ענה, כי אינו קורא עברית.

המבקש העיד, כי החתימה על מש/1 (תצלום אישור מסירה של מכתב דרישה שנשלח אליו ואל חאלד (הנתבע 4 – ש.ר)) – אינה חתימתו.

בהסכמת הצדדים הוגש מש/2, מידע ממרשם החברות, עדכני ליום 7/12/2016, ממנו עולה, כי מען המבקשת 1 נמצא בנווה ירק הרימון 15 מיקוד 4994500 ומענו של המבקש 2 (מנהלה הרשום של המבקשת 1 ובעל המניות היחיד בה) נמצא באום אל פחם.

בשלב זה יצא מן האולם שליח התובע (להלן: "אביב") ולמבקש הוצג אישור מסירה של כתב תביעה לחברה, שנמסר ביום 15/11/2015 באמצעותו. כשנשאל האם נתקל במסמך הזה השיב בשלילה. המסמך, עפ"י החלטה מיום הדיון, נמצא בתיק למן מועד הגשת בקשתו של התובע למתן פס"ד ולכן גם לא הוגש כמוצג. כשהוצג אישור המסירה למבקש הממוען אליו ענה, "לא קיבלתי" והוסיף כי גם לא ראה אותו.

לאחר מכן הוצג לו אישור מסירת אזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ המבצע את פס"ד (זה אשר מבוקש לבטלו) והעד העיד, כי אין החתימה עליו חתימתו.