תא"ק 18894-09-16 אייל - חשבונות ושירותים לעיר בע"מ נ' מועצה מקומית ביר אל מכסור

 בענין : מחיקת כותרת

 1. בפניי בקשה של הנתבעת להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה שהגישה נגדה התובעת ולחלופין מתן ארכה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

2.התובעת הינה חברה שמספקת שירותי גבייה וייעוץ לגופים ציבוריים ופרטיים. הנתבעת הינה מועצה מקומית ביר אל מכסור.

המבקשת הינה הנתבעת בתביעה עבור אי תשלום בגין שירותי גבייה שניתנו על ידי התובעת במהלך השנים 2009-2015 .

3.ביום 8.9.16 הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 410,573 ₪ . נטען כי ההתקשרות בין הצדדים נעשה באמצעות זכייה במכרז שפרסמה הנתבעת. חוזה זה התחדש מדי שנה כאשר החוזה האחרון הינו מחודש פברואר 2014 והחוזה הראשון הוא מחודש 9.09 ( להלן "ההסכם הראשון ") .

בחודש 7.2013 נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם נוסף שהיווה המשך לחוזה הקודם בין הצדדים.(להלן: "ההסכם השני")

בחודש 2.2014 נחתם בין הצדדים הסכם נוסף.(להלן: "ההסכם השלישי").

נטען כי התובעת סיפקה לנתבעת את כל השירותים אותם הזמינה במועד ,באיכות מעולה ובהסתמך על ההסכם בין הצדדים.

על פי ההסכם השני, העמלה שאמורה התובעת לקבל בגין גבייה מהשוטף והפיגורים הינה 2.1%. לאותם הסכומים אמורים להתווסף מחירי פעולות אכיפה, פעולות מורחבות ועלויות העסקת שוטרים.

בהתאם למאזן הגביה של הנתבעת נכון ליום 31.1.14, מועד הסיום ההסכם השני, הגביה עתידית היא בסך של 2,623,623.09 ₪. בגין הסכומים שנפרעו קיבלה התובעת את העמלה המגיעה לה, אך בגין הסכומים שהיו אמורים להיפרע בעתיד, הנתבעת לא שילמה לתובעת את המגיע לה. הנתבעת הייתה אמורה לשלם לתובעת סכום נוסף בסך של 55,096 ₪.

באשר לעמלות התובעת ביחס לתקופת ההסכם השלישי היתה הנתבעת אמורה לשלם לתובעת עלויות פעולות האכיפה לפי תקנות הודעת המיסים (גבייה) ( קביעת הוצאות מירביות) התשע"ב 2012 ( להלן "התקנות") בהנחה של 10%, עמלה בגין גביה מהשוטף 2%, עמלה בגין גביה מהפיגורים 0.03% , תשלום עבור פעולות מורחבות ומחיר העסקת שוטרים לפי התקנות .

החוזה נערך על ידי הנתבעת עצמה . בס' 2 לאותו הנספח של ההסכם השלישי צוין "הקבלן יגבה מהתושבים במחירים הללו שבתקנות המצ"ב בהנחה של 10%.

בדיעבד התברר לתובעת כי הנתבעת הטעתה אותה בעניין זה שכן בהתאם להוראות התקנות וגם בהתאם לפסק דינו של כב' השופט סוקול בתיק ע"א 9633-05-09 כספי נ' חדאד, נקבע כי אסור לחברת הגביה לגבות ישירות מהתושבים את העמלות של פעולות האכיפה וכי אלה אמורים להיות משולמים על ידי הרשות שמזמינה את חברת הגביה.

בהתאם לס' 4 להסכם השלישי התובעת הייתה אמורה לקבל עמלת גביה גם בגין התקופה שלאחר תום החוזה ובמיוחד בגין " חובות שנגבו בהמחאות מעותדות" כאשר יבוא מועד פירעונם.

התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה קודמת במסגרת תא"ק 5252-06-14 בגין חובותיה של הנתבעת לתובעת עד ליום 31.12.13 ורק בעקבות אותה התביעה שילמה הנתבעת לתובעת את המגיע לה בגין אותה תקופה עבור הגביה שנפרעה בפועל עד לאותו תאריך.

התובעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפי הנתבעת אולם הנתבעת מצידה מסרבת לשלם לתובעת את המגיע לה ע"פ המוסכם בטענות למצב כלכלי קשה. כך נותר חובה של הנתבעת בגין השנים 2014-2015.

נטען כי לפי הדו"ח הכספי של הרשות נכון למועד בו סיימה התובעת את עבודתה , 31.3.15 , נותרה הנתבעת חייבת לתובעת בגין גביה עתידית בשוטף(שיקים והוראות קבע שטרם נפרעו נכון לאותו תאריך) בסכום של 1,122,835.55 ובהתאם העמלה המגיעה לתובעת מאותו הסכום ובתוספת מע"מ על סך 26,274.35.