תא"ק 18302-04-14 אפנזר נ' אביבי ואח'

בפני בקשה למחיקת כותרת ו/או בקשת רשות להתגונן ו/או בקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבע 2.

עסקינן בתביעה לפיצויים עבור נזקים שנגרמו (לטענת המשיבה) בעקבות שיפוץ המבקשים את דירתם. אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם בו מתחייבים לתקן על חשבונם נזקים אצל המשיבה, ככל שייגרמו. המשיבה מצרפת לתביעתה את החוזה כאמור וכן הערכת שמאי לעניין הנזקים.

בתצהירם טוענים המבקשים כי מאחר וההסכם אינו מורה על כל פיצויי כי אם על התחייבות לתיקון בלבד, אין בו כדי להוות ראשית ראיה לתביעה דנן ואילו הערכת השמאי אינה מעלה סכום קצוב ויש לברר את האמור בה, שכן יוזכר כי מדובר במבנה משנת 1950 אשר הינו רעוע ואף נקבע כמסוכן ועל כן יש לבדוק האם הנזקים, ככל שקיימים, נגרמו באמת עקב השיפוץ ולא עקב בלאי השנים. המבקשים טוענים כי המשיבה חולה בנפשה וכי תביעה זו הוגשה יחד עם תביעות נוספות כנגדם בניסיון להזיק כלכלית ונפשית. כמו גם, השיפוץ הסתיים ביום 04.05.07 ואילו התביעה הוגשה ביום 09.04.14, מספר ימים טרם מועד ההתיישנות, התנהלות המהווה שיהוי ניכר המעיד על חוסר אמינות שבתביעה. המבקשים מכחישים את הנזקים הנטענים וכן מציינים כי לא קיבלו כל דרישה מפורשת לתיקון נזק כלשהו. כמו כן יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 2 הואיל ולא היה חלק מההסכם ו/או מהשיפוץ, שכן התחתן עם הנתבעת רק בשנת- 2008.

בתגובתה טוענת המשיבה כי אין לדחות את התביעה, שהרי ניתן לראות על פי הפסיקה כי מדובר בסעד קיצוני שיינתן לעיתים רחוקות בלבד. כמו כן, המבקשים חבים יחד מכוח הלכת השיתוף. עוד טוענת כי התביעה מוגשת כדין מכוח הסכם בין הצדדים וכן מדובר בתביעה לסכום קצוב.

בתשובה לתגובה חוזרים המבקשים ומחזקים את טענותיהם בבקשתם המקורית.

יוטעם כי לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי מאחר שהסכום הנתבע, הינו בהסתמך על הערכת שמאי, אין מדובר בסכום קצוב, שכן הערכת שמאי שנויה במחלוקת מעצם טיבה וטבעה. ואכן יש לברר את הגורם הישיר לנזק אותו מעריך השמאי. התובעת אמנם מצרפת חוזה, אולם אין בחוזה זה כל ראיה אלא לעצם השיפוץ עצמו.

אשר על כן, ומאחר והתביעה דנן אינה עומדת בקריטריונים של תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מורה על מחיקת כותרת.

נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין רגיל.

תצהירי המבקשים ישמשו ככתבי הגנה בתיק.

הבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבע 2 אינה בתחום סמכותו של רשם ועל כן תועבר להחלטת שופט/ת בהתאם לסמכותו על פי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי.