תא"ק 18216-01-14 סיאט-כרמל-סחר יבוא ויצוא בעמ נ' ליאור תמר שאיבת מי תהום בע"מ ואח'

בענין : מחיקת כותרת

1. ביום 9.1.14 הגישה התובעת נגד הנתבע 1 תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 248,464 ₪ ,נגד הנתבעים 2 ו 4 ע"ס 220,000 ₪ ונגד הנתבעת 3 ע"ס 70,000 ₪. התביעה מבוססת על הסכם ניכיון שיקים מיום 18.11.12 שהוא הסכם מסגרת המפנה להסכמי ניכיון פרטניים , אשר האמור בהם בנוגע לעמלת הניכיון גובר על האמור בהסכם המסגרת .

לכתב התביעה צורפו הסכם המסגרת מיום 18.11.12 , כתב ערבות מתמדת הנחזה להיות

חתום ע"י הנתבע 2 מיום 18.11.12 , שטר חוב מיום 18.11.12 , כתב ערבות נוסף הנחזה

להיות חתום ע"י הנתבע 2 מיום 26.2.13, שטר חוב מיום 26.2.13, כתב ערבות של הנתבעת 4

מיום 28.4.13, שטר חוב מיום 28.4.13. העתק שטרות שנמשכו מחשבון הנתבעת 1 לפקודת התובעת וחוללו בסך כולל של 150,097 ₪, מכתב ב"כ התובעת לנתבעים מיום 15.9.13 ותדפיס המסכם את מרכיבי החוב של כל אחד מהנתבעים.

2.הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, לחילופין מחיקת כותרת ולחילופי חילופין בקשת רשות להתגונן. הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחתה בהחלטת כב' השופט כנעאן מיום 1.10.14. נקבע כי עיון בכתב התביעה מלמד כי הלווה היא הנתבעת 1 שהינה תאגיד ולכן לכאורה אין תכולה להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בנוגע לבקשה למחיקת כותרת נטען כי חרף איזכורם של עסקאות ניכיון שיקים פרטניות בסעיף 16 לכתב התביעה לא צרפה התובעת את המסמכים בעניין אותן עסקאות לכתב התביעה והדבר מצדיק מחיקת כותרת. נטען כי התחשיב שצורף לכתב התביעה אינו משלים את החסר לעניין זה כיוון שלא נחתם ע"י איש מטעם מי מהצדדים.

3.ביום 9.11.14 הוגשה תגובת התובעת לבקשה למחיקת כותרת. נטען כי במקרה שלפנינו צורפה לתביעה הראיה הטובה ביותר האפשרית שהיא הסכם המסגרת. נטען כי בנוסף להסכם המסגרת צורפו ראיות נוספות אשר בהצטברותן מקיימות בודאי את הדרישה המינימלית וראשית ראיה בכתב. נטען כי סכום התביעה מקורו בכרטסת הנה"ח המתנהלת אצל התובעת ולכן חישובו נתון לחישוב אריתמטי לחלוטין.

4.כיוון שהנתבעים לא השיבו לאמור בתגובה ובהמשך לאמור בהחלטתי מיום 2.12.14, ניתן לתת החלטה בבקשה למחיקת כותרת על בסיס האמור בבקשה ובתגובה.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת. הדרישה לצירוף ראיה בכתב לתביעה בסדר דין מקוצר היא דרישה מינימלית המסתפקת בראשית ראיה. במקרה שלפנינו אני סבור כי הצירוף של כל המסמכים שצורפו לתביעה מקיים דרישה מינימלית זו. מדובר בהסכם מסגרת אשר לטענת התובעת שלא נסתרה הסדיר את כל העסקאות בין התובעת לבין הנתבעת 1 בגינן הוגשה התביעה.

6.יש ממש בטענת הנתבעים לפיה לא ברור מדוע התובעת לא צרפה לכתב התביעה את הסכמי הניכיון הפרטניים המוזכרים בסעיף 16 לכתב התביעה. כפי שאפשר ללמוד מהחלטתי בעניין העיקולים מיום 1.7.14 מסמכים בנוגע להסכמי הניכיון הפרטניים מצויים ברשות התובעת ואף צורפו על ידה לבקשה להטלת עיקולים אשר הוגשה לאחר הגשת התביעה. עם זאת כאשר התביעה מבוססת על הסכם מסגרת, כתבי ערבות ושטרות שנמשכו במסגרת ההסכמים, אני סבור כי המשקל המצטבר של המסמכים שצורפו עובר את הרף הנמוך הנדרש כדי לאפשר בירור התביעה בסדר דין מקוצר. האמור לעיל בכל הנוגע להעדר צירוף מסמכי הניכיון הפרטניים בכתב התביעה מצדיק שלא לעשות צו להוצאות מחובת הנתבעים במסגרת החלטה זו.