בנק הפועלים בע"מ נ' מ.צ. חשמל הצפון בע"מ ואח'

בעניין: בקשת הנתבע 2 למחיקת התביעה נגדו ובקשת התובע למתן פסק דין בהיעדר הגנה 

1. ביום 10.1.16 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר כנגד שלושה נתבעים שאחד מהם הוא המבקש בגין יתרת חובה בחשבונה של מ.צ. חשמל הצפון בע"מ (להלן: "החברה").

2.ביום 14.3.16 הגישו הצדדים וגב' רחל אוחנה (להלן: "רחל") בקשה לצירוף רחל כנתבעת, מתן פסק דין כנגד הנתבעים למעט המבקש, הטלת עיקול על זכויותיה של רחל בנכס מקרקעין ועיכוב בקשת התובע למתן פסק דין כנגד המבקש למשך 60 יום , במהלכם יודיע התובע האם הוא מבקש ליתן פסק דין כנגד המבקש או למחוק את התביעה נגדו. לבקשה צורף הסכם מיום 13.3.16 במסגרתו הודו כל הנתבעים, לרבות המבקש , בחוב נשוא התביעה בסך של 675,184 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד. בסעיף 4 של ההסכם סוכם כי לצורך ההסכם יועמד החוב על סך של 696,000 ₪ ונקבע לוח תשלומים הכולל הלוואת בלון בסך של 402,000 ₪ והלוואת פריסה. בסעיף 7 של ההסכם התחייבו הנתבע ציון אוחנה (להלן: "ציון") ורחל למשכן ולשעבד לתובע משכנתא מדרגה ראשונה את בית המגורים רח' יפה נוף 44 בשלומי (להלן: "הנכס") תוך 90 יום ממועד החתימה על ההסכם. בסעיף 9 של ההסכם נקבע כי אם החייבים יבטלו את כל העיקולים על הנכס למעט עיקול לטובת איטונג ריצופים בע"מ, הבנק ימשיך לעכב קבלת פסק דין כנגד המבקש. בסעיף 10 של ההסכם נקבע כי הסכמת הבנק למשכון הנכס כפופה להצהרת החייבים כי שווי הנכס אינו פחות מ-2.5 מיליון ₪ . לעניין זה הוסכם כי התובע יזמין שומה של שמאי וזאת תחייב את הצדדים. ככל שהשמאי יקבע כי שווי הנכס פחות מ-2.5 מיליון ₪ מתחייבים החייבים להמציא בטוחה חלופית ו/או נוספת בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של התובע. אי המצאת בטוחה כאמור במועדים המפורטים בהסכם מהווה הפרה של ההסכם. בסעיף 11 של ההסכם נקבע כי בכפוף למשכון הנכס או המצאת בטוחה חלופית יסכים הבנק התובע לפטור את המבקש מערבותו לחוב ולמחוק את התביעה נגדו. בסעיף 12 של ההסכם נקבע כי בכפוף לאמור בסעיפים 8 ו-9 של ההסכם , אם החייבים לא יעמדו בתנאים של ההסכם יהיה הבנק רשאי ליטול פסק דין כנגד המבקש באופן מיידי.

3. משלא הוגשה כל הודעה בנוגע למבקש במועד שנקבע , ניתנה התראת חוסר מעש. משלא בוצעה פעולה בתיק במועד שניקבע בהתראה, התביעה כנגד המבקש נמחקה מחוסר מעש ביום 18.8.16. התובע הגיש בקשה לביטול פסק הדין, אשר התקבלה כאמור בהחלטתי המנומקת ביום 27.12.16. בסעיף 9 של אותה ההחלטה קבעתי כי הסיכוי היחיד של המבקש לחמוק מפסק דין נגדו מותנה בכך שהמבקש יצליח לשכנע כי הנתבעים קיימו את התנאים הקבועים בהסכם למחיקת התביעה נגדו. כיוון שהמבקש לא התייחס במפורט לעניינים עובדתיים אלה במסגרת תגובתו לבקשת התובע לביטול פסק הדין, איפשרתי לו להשלים את החסר לעניין זה עד ה-27.1.17. מועד זה הוארך לבקשת המבקש עד ליום 20.2.17.

4. ביום 23.2.17 הגיש המבקש טיעון משלים תחת הכותרת תגובה לתגובה. נטען כי החוב של המבקש הוא 419,379 ₪ בהתאם לפסיקתא שצורפה לכתב הטענות. דא עקא על פי הפסיקתא החוב הוא הסכום הנטען בצירוף 255,787 ₪ ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. עוד טען המבקש כי שילם בהתאם לסעיף 4.1 להסכם 70,000 ₪ במעמד החתימה על ההסכם. בנוסף, נטען כי החייבים שילמו 4 תשלומים בסך של 4,000 ₪ כל אחד בהתאם להסכם. לגבי משכון הנכס נטען כי היה צורך ביותר מ-90 יום בכדי לבטל את העיקולים, אשר בוטלו למעט העיקול שהטיל התובע עצמו והעיקול של איטונג שהוחרג בהסכם. נטען כי הבנק מנע רישום משכון מכיוון שלא ביטל את העיקול שהוטל לבקשתו. עוד נטען כי הבנק לא עמד בהתחייבותו להעביר מסמכים וטפסים לשם רישום משכון על הנכס וכן לא עמד בהתחייבותו להעמיד הלוואה. בהתאם לסעיף 4.3 להסכם. נטען כי הטענה לפיה הנכס לא שווה 2.5 מיליון ₪ לא נתמכת בחוות דעת. כיוון שטענות אלו לא נתמכו בתצהיר ומסמכים , איפשרתי למבקש להשלים את החסר עד 23.3.17.

5.ביום 23.3.17 הגיש המבקש תצהיר. בתצהירו טען המבקש כי הסכומים ששולמו הם בסך כולל של 82,000 ₪ לעומת 86,000 ₪ כפי שנטען קודם לכן. עוד נטען כי העיקול של אי.אר.אן בוטל. נטען כי העיקולים בוטלו בהתאם להסכם , למעט התיק של נדא קאסם , בו הוגשה התנגדות והחוב הוא 22,000 ₪. עוד נטען כי חלקה של רחל בנכס עוקל.

6.בהחלטתי מיום 23.3.17 מצאתי לנכון לאפשר לב"כ התובע להתייחס למסמכים שצורפו לתצהיר ולטענות שהועלו טרם מתן החלטה. התייחסות זו ניתנה ביום 27.3.17. התובע טוען כי הנתבעים לא קיימו ולו חלק קטן מהתחייבויותיהם בהסכם. שווי הנכס הוערך בסך של 2 מיליון ₪ כאמור בחוו"ד שמאי מיום 21.6.16 שצורפה לתשובת התובע. החייבים לא המציאו התחייבות לרישום משכנתא על זכויותיה של רחל ולא המציאו בטוחה חלופית במועד שנקבע בהסכם, עד 13.6.16. הנתבעים שילמו עד היום 82,000 ₪ בלבד מתוך 218,000 ₪ שהיה עליהם לשלם בהתאם להסכם. ביום 12.9.16 ניתן צו כינוס לנכסיו של ציון כך שלא ניתן לשעבד את חלקו בנכס.

7.לאחר שקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענות המבקש ולקבל את טענות המשיב מנימוקי המבקש וכפי שיפורט להלן.

8.לא יכולה להיות כל מחלוקת כי הנתבעים לא עמדו בהתחייבות בכל הנוגע למשכון נכס ששוויו 2.5 מיליון ₪. לאחר עיון בחוו"ד שמאי שצורפה לתשובת התובע , התברר כי אין ממש בטענת המבקש לפיה טענות התובע בעניין זה אינן נתמכות בחוו"ד שמאי. למעשה גם המבקש עצמו הודה כי הנתבעים לא עמדו בהסדר התשלומים כפי שנקבע בהסכם ואף לא הסירו את כל העיקולים כפי שהתחייבו. ההסברים שניתנו לעניין זה אינם משכנעים. לא בכדי נזקק המבקש להעלאת טענה חסרת כל יסוד בכל הנוגע להיקף החוב שלו כלפי התובע. כפי שעולה מעיון בכתב התביעה ומצורפיו המבקש חתום על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לחובות החברה ולכן חייב לשלם מכוח ערבותו זו את מלוא החוב של החברה כלפי הבנק בסך של 675,184 ₪. כיוון שברור וגלוי כי הנתבעים לא עמדו בחובה למשכן נכס ששווי 2.5 מיליון ₪ בהתאם לאמור בסעיף 11 של ההסכם , אין מנוס מהמסקנה לפיה אין למבקש כל הגנה מפני התביעה והתובע זכאי לקבל פסק דין גם נגדו.