תא"ק 17493-11-15 טבע שקד בע"מ נ' י.ע.ז. - חברה לבניה ופיתוח בע"מ

בעניין: בקשה למחיקת כותרת ולחילופין רשות להתגונן  

1.ביום 8.11.15 הגישה חברת טבע שקד בע"מ (להלן: "התובעת") תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 1,798,320 ₪ כנגד חברת י.ע.ז חברה לבנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"). עניינה של התביעה הוא חובה של הנתבעת לתובעת בגין עבודות אשר ביצעה האחרונה באתר העבודה במושב עבדון.

התובעת מתארת כי ביום 10.9.14 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות הרחבה ופיתוח במושבים שתולה ועבדון. הנתבעת קיבלה את הפרויקט באמצעות החברה למשק וכלכלה ( להלן: "המשכ"ל) והיא זכאית 9% מסך כל החשבונות שישולמו בפרויקט. נטען כי אכן התובעת החלה לבצע את העבודות בפרויקט ובתקופה קצרה יחסית, הספיקה לבצע חלק נכבד מהעבודות ואף הספיקה להגיש ארבעה חשבונות חלקיים, כאשר סה"כ החשבונות שאושרו הוא 2,311,533 ₪. העתקי החשבונות החלקיים צורפו לתביעה. עוד נטען כי לאחר אישור החשבונות ובהתאם למוסכם עם המשכ"ל, קיזזה המשכ"ל 9% מסכום החשבונות המאושרים, הם 208,038 ₪. המשכ"ל שילמה את יתרת החשבונות המאושרים לידי הנתבעת, סה"כ 2,103,495 ₪. לאחר מכן ובהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים, הנתבעת זכאית לקיזוז של 5% מסכום החשבון ששולם ומכאן שחלקה של הנתבעת בתשלום הוא 105,175 ₪.

הנתבעת מציינת כי במסגרת התחשבנות שנערכה בין הנתבעת לבין חברת דילנור מ.ס בע"מ, הסכימה הראשונה לקזז מהסכום המגיע לה מהנתבעת עבור אתר עבדון סך של 200,000 ₪ במסגרת התחייבות בהסכם מחודש יולי 2015. לכן, סכום התביעה הוא הסכום שנותר לתשלום לאחר הקיזוז. נטען כי ביום 1.6.15 שלחה התובעת לנתבעת דרישת תשלום ובתגובה הנתבעת התחייבה להסדיר את חובה במסגרת התחשבנות שהייתה אמורה להתבצע בין הצדדים, אך עד עתה לא שילמה הנתבעת את חובה.

2.ביום 10.1.16 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן כנגד התביעה כולה על יסוד הבקשה בלבד, בהתאם להוראות תקנה 205(ג) לתקסד"א. לטענת הנתבעת כתב התביעה הוא מעשה עוקץ ותרמית, כהגדרתה, המגיע לכדי מעשה פלילי. נטען כי כתב התביעה מתעלם מכך שהתובעת לא ביצעה את העבודות בפרויקט נשוא התביעה, אלא ביקשה להעבירן לקבלני משנה אחרים שיכנסו במקומה, להם הנתבעת שילמה את כל הכספים המגיעים להם בגין העבודות , בהתאם לחשבונות אותם צירפה התובעת לכתב התביעה. כלומר, התובעת מנסה להוציא מהנתבעת תשלום כפול עבור עבודה אחת, הן לתובעת והן לקבלני המשנה שנכנסו בנעליה בידיעתה המלאה.

נטען כי התביעה הוגשה תוך הצגת תמונה חלקית בלבד והסתרת עובדות ומסמכים מהותיים לעניין הנדון. התובעת הסתירה כי זמן קצר לאחר חתימת ההסכם בין הצדדים, טרם תחילת ביצוע העבודות, התובעת הודיעה לנתבעת כי היא נקלעה לקשיים כלכליים ולפיכך, לא תוכל לבצע את העבודות עליהן הוסכם. התובעת ביקשה מהנתבעת שתסכים לפנים משורת הדין להעביר ממנה את העבודות לביצועו של קבלן משנה אחר הוא חברת בני בסאם טאנוס בע"מ (להלן: "בני בסאם") ,כאשר התובעת מתחייבת לערוב לו באופן אישי. אכן בין הנתבעת לבני בסאם נחתם הסכם ביום 20.11.15 והתובעת אף לקחה חלק בניסוחו. עוד נטען כי התובעת מסתירה את העובדה כי לאחר שבני בסאם ביצעה חלק מהעבודות בפרויקט, שילמה לה הנתבעת את מלוא הכספים המגיעים לה לפי חשבונות 1-4, בסך כולל של 1,296,084 ₪. בהקשר לכך הנתבעת מבהירה כי בניגוד לכתב התביעה, בהתאם להסכם עם בני בסאם, זכאית הנתבעת לעמלה בסך 6.5% בתוספת מע"מ, כאשר 1.5% מתוכם שולמו למנהל הפרויקט. בנוסף בהתאם להסכם עם מזמין העבודה, יש לקזז מהתמורה שהועברה לנתבעת ממשכ"ל 0.38% מהיקף החוזה בגין עריכת ביטוח העבודות.

לטענת הנתבעת, התובעת הסתירה גם את העובדה כי גם חברת בני בסאם נטשה בשלב מסוים את הפרויקט ולאחר שהנתבעת ביקשה מהתובעת לעמוד בהתחייבותה, התובעת התנערה מההסכם ומכל התחייבויותיה בפרויקט. להוכחת הדברים צורפה התכתבות בדוא"ל, שגם היא לא הוצגה בכתב התביעה, לפיה מנהל התובעת כתב כי בני בסאם היא הקבלן החתום מול הנתבעת וכי אינו מבין מה ההתחייבות שלו בפרויקט. כמו כן נטען, כי התובעת הסתירה פרט מהותי נוסף, לפיו לאחר ששולמו לבני בסאם כל הכספים המגיעים לה, חתמה חברת בני בסאם ביום 8.7.15 על הוראה בלתי חוזרת במסגרתה הומחו כל הכספים המגיעים לה מהנתבעת באתרים עבדון ונהריה, לקבלן משנה אחר- חברת א.מ חיפה סטון גלרי (2007) בע"מ. בעלי הזכויות בתובעת אישרו בחתימתם כי המחאה בלתי חוזרת זו מוסכמת עליהם ולמעשה הודו כי התובעת לא זכאית לשום תשלום בגין הפרויקט נשוא התביעה.

עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובעת ניסתה להטעות את בית המשפט בכל הנוגע לחשבון הרביעי בפרויקט אשר שולם והומחה לידי חברת סטון גלרי, עפ"י הוראות התובעת. בניסיון לנפח את התביעה, צירפה התובעת לתביעה חשבון ע"ס 769,524 ₪ אשר כלל לא אושר ע"י מזמין העבודה, תוך שידוע לתובעת כי הוגש חשבון מעודכן ע"ס 371,916 ₪ בלבד. החשבון המתוקן אושר ע"י המפקח ומשכ"ל העבירה את הכספים בגינו לאחר קיזוז העמלה, סך של 275,539 ₪ בלבד.

הנתבעת מדגישה כי היא אינה חייבת לתובעת דבר אלא להיפך. התובעת היא זו שהסבה לנתבעת נזקים רבים גם בפרויקטים נוספים בהם נעשה שימוש שיתוף פעולה בין הצדדים. הנתבעת הגישה תביעה נפרדת כנגד התובעת ביחס לפרויקטים אחרים, בבית משפט השלום בנצרת, בת"א 7971-01-16. לשיטת הנתבעת, אילו התביעה הייתה מוגשת תוך גילוי מלא מצד התובעת, אין ספק כי התביעה לא הייתה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר ולכן מבוקש למחוק את כותרת התביעה. נטען כי בניגוד לתקנה 202 (1)(א) לתקסד"א, התובעת לא צירפה כל ראיה כי התובעת היא זו שביצעה את העבודות מול הנתבעת. החשבונות שצורפו עשויים ללמד לכל היותר כי חלק מהעבודות בוצעו ואושרו ע"י מזמין העבודה, אך הם אינם מהווים "ראשית ראיה" כי התובעת היא זו שביצעה אותן ולכן זכאית לכספים מכוחן. בנוסף, לדעת הנתבעת תביעה זו אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר כיוון שלשם בירור התביעה יהיה צורך בבחינה מקיפה ויסודית של טענות הצדדים.

התובעת מוסיפה ומציינת כי התובעת מודעת היטב כי תביעתה אינה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר ולכן הציגה בחוסר תום לב רק תמונה חלקית בכתב התביעה ולכן יש להעביר את התיק לסדר דין רגיל . לחילופין נטען כי בשל טענות ההגנה החזקות של הנתבעת, יש ליתן לה רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.