תא"ק 17133-03-15 אסעד נ' אלברא לנשים ואח'

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. המשיב הגיש כנגד המבקשות תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום דמי שכירות. בכתב התביעה נטען כי המבקשת 1, שהינה עמותה (להלן: "העמותה") שכרה מהמשיב, באמצעות המבקשת 2 שהינה מנהלת העמותה, נכס שבבעלותו לתקופה שמיום 1.1.11 ועד ליום 31.12.11, כאשר דמי השכירות השנתיים הועמדו על 12,000 דולר. תקופת השכירות הוארכה למשך שנתיים נוספות. לקראת סיום השנה השלישית, ביקשו המבקשות להאריך את תקופת השכירות. המשיב נעתר לבקשה, אף כי המבקשות נותרו חייבות לו סכום של 3,000 דולר בגין שנת השכירות השלישית. המבקשות החזיקו במושכר שנה נוספת ולא שילמו את דמי השכירות בשנה הרביעית. לפיכך, נותרו חייבות לתובע סכום של 15,000 דולר.

2. ביום 22.7.15 ניתן כנגד המבקשות פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה ותצהירו של המוסר מהן עולה כי ביום 2.5.15 נמסר כתב התביעה לידי המבקשת 2, אשר חתמה על אישור המסירה. כמו כן, כתב התביעה נמסר לידי המבקשת 1, באמצעות המבקשת 2, אשר סירבה לחתום על אישור המסירה למבקשת 1.

3. המבקשות עותרות לביטולו של פסק הדין. בתצהירה של המבקשת 2 התומך בבקשה נטען, כי המבקשות מעולם לא קיבלו את כתב התביעה, ופסק הדין התקבל אצל המבקשת לראשונה ביום 19.11.15.

4. כן טוענת המבקשת 2, כי אינה צד להסכם השכירות שנכרת בין המשיב לבין העמותה, וכי לא חתמה כערבה לקיום התחייבויות העמותה על-פי הסכם השכירות.

5. עוד טוענות המבקשות, כי בעבור שנת השכירות השלישית נותר לעמותה חוב בגין דמי שכירות בסכום של 3,000 דולר. ואולם, ביום 8.3.15 המשיב או מי מטעמו סגרו את המושכר בכוח באמצעות מנעולים ושלשלאות ומנעו מהעמותה להמשיך ולעשות שימוש במושכר, וכן מנע המשיב מהעמותה לקבל את רכושה אשר היה בתוך המושכר. המבקשות טוענות כי הואיל והמשיב פינה את העמותה בכוח ביום 9.3.15, הרי שאינו זכאי לקבלת דמי שכירות עבור התקופה שמיום 9.3.15 ועד ליום 31.12.15.

6. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי הבקשה הוגשה באיחור, מבלי שהוגשה בקשה למתן ארכה להגשתה.

7. עוד טוען המשיב, כי המבקשת 2 מתעלמת מן העובדה כי כתב התביעה הומצא כדין למבקשות ביום 2.5.15, וכי המבקשת 2 חתמה על אחד מאישורי המסירה. לפיכך, אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.