תא"ק 16845-12-14 צים פיננסים בע"מ נ' דיזל האומן בע"מ ואח'

בפני בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, להורות על עיקול זמני בקשר למשיבים כולם, וכן להורות על עיכוב יציאתם מהארץ של המשיבים 2 ו-4.

המבקשת הגישה תביעה כספית על סך 250,000 ₪ כנגד המשיבים, בטענה שהמשיבה 1 חבה לה חוב בגין פעילותם העסקית המשותפת. נטען כי המשיב 2 הינו בעל המניות במשיבה 1; כי המשיבה 3 מסרה שיקים למבקשת בקשר לפעילות עסקית זו; וכי המשיב 4 הינו בעל המניות במשיבה 3.

המבקשת טוענת כי לאחר שהתעורר אצלה החשש כי המשיבים לא יפרעו את חובם לה, ערכה בירורים והסתבר לה שהמשיבה 1 מוערכת במצב כלכלי מסוכן (על פי דו"ח D&B שצורף לבקשה) וכי כנגד המשיבים 1 ו-2 מתנהלות תביעות כספיות בסכומים ניכרים.

עוד עולה מן הבקשה כי בין החודשים מאי וספטמבר 2014 יצרה המבקשת קשר עם המשיב 4 בנסיון לפרוע את החוב, אך הנסיון לא צלח, והמשיב 4 הצהיר כי אין בכוונתו לפרוע את החוב נוכח מצבו הכלכלי הקשה.

באשר לבקשה לעיכוב יציאה מהארץ מציינת המבקשת כי "נודע כי החייב 2 עזב את הארץ ללא כוונה לשוב", וזאת על פי "שמועה שהגיעה לאזנה של המבקשת", וכן כי "קיים חשש כבד כי החייב 4 יעזוב אף הוא את הארץ".

לבד מאמירות כלליות ומעורפלות אלו, ודומות להן, בבקשה ובתצהיר – לא מצאתי כל אסמכתא או מסמכים התומכים בטענות לעניין זה.

בבוא בית המשפט לשקול מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, עליו לבדוק קיומם של היסודות למתן הצו על פי האמור בתקנות 362 ו-384 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, כדלקמן: