תא"ק 16835-11-15 יחוט נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק דין זה ניתן לאחר שהתברר שלאחר הגשת התביעה העביר הנתבע לתובע כספים בשיעור המתקרב מאד לסכום התביעה, כך שלמעשה נותרה להכרעה המחלוקת לעניין הפרשי הצמדה והוצאות ההתדיינות.

1. התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר ובה עתירה לחיוב בתשלום סך של 843,637 ₪, עתירה המתבססת על הטענה לכספים בחשבונות של הוריו המנוחים ושבהם מחזיק הנתבע.

   שני הוריו של התובע ("המנוחים") הלכו לבית עולמם. לפי צווים שניתנו אחר המנוחים, התובע וכן אחיו, אלכסנדר יחוט (להלן: "אלכסנדר") הינם היורשים היחידים של עיזבון המנוחים.

   המנוחים ניהלו 3 חשבונות בנק בסניף ארלוזורוב של הנתבע (להלן: "החשבונות") ובהם הצטברו יתרות. התובע ואלכסנדר הגיעו להסכמה ביניהם שלפיה, בין היתר, יועברו לתובע כל הכספים שהצטברו בחשבונות. הסכמה זו גובשה בהסכם, כאשר חתימת אלכסנדר מאומתת על ידי עורך דין.

   נוכח הסכמה זו, פנה התובע לנתבע ביום 24.6.15 ובקש את העברת כל הכספים שהצטברו בחשבונות לחשבונו שלו. בעקבות מסירת הוראה זו לנתבע, דרש הנתבע מהתובע מסמכים שונים הכוללים ייפוי כוח מיוחד, חתימה של אלכסנדר על טופס של הנתבע, ואף העתק הדרכון של ארה"ב שיש לתובע. הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר לדרישות שהעמיד הנתבע להעברת הכספים מהחשבונות וביום 8.11.15 עתר התובע בתביעה זו לצו המחייב את הנתבע בהעברת הכספים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

2. הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, ובה שטח את גרסתו באשר להשתלשלות האירועים מאז קבל לראשונה פנייה בקשר לכספים שבחשבונות המנוחים. בתמצית, הבהיר הנתבע שאכן הוא מחזיק בכספים שהופקדו בחשבונות על שם המנוחים וודאי שאין הוא מתנגד להעברת הכספים ליורשי המנוחים. עם זאת, טען הנתבע שבכדי להשלים את העברת הכספים חייב היה התובע לעמוד בתנאים לפי נהלי הנתבע, ובהם בתנאים הנדרשים לפי החוק לאיסור הלבנת הון, תש"ס-2000, ואמנות בינלאומיות.

   לפי גרסת הנתבע, הדרישה להעברת הכספים לחשבון בחו"ל מזה, והימנעות אלכסנדר מהתייצבות אישית בסניף הבנק של הנתבע, לזיהוי וחתימה על כל המסמכים הדרושים מזה, העלו חשד להלבנת הון אסורה והצדיקו את התעקשות הנתבע להקפדה על הנהלים המתחייבים ובפרט זיהוי אלכסנדר כמי שמסכים להעברת הכספים לתובע. רק במהלך ינואר 2016 התייצב אלכסנדר בסניף והומצאו המסמכים הנדרשים וניתן היה להעביר את הכספים.

3. בהודעה מיום 18.1.16 הודיעו הצדדים כי ביום 14.1.16 הועברו לחשבון התובע הכספים נשוא התביעה. בהודעה נוספת מיום 22.2.16 הודיע התובע כי הסכום שהועבר עומד על 838,335.49 ₪, ולפיכך יש לחייב את הנתבע גם בתשלום ההפרש שנותר, בסך של 5,301.60 ₪.

   כך התברר, לקראת הדיון שנועד במקור לברר את בקשת הרשות להגן שהגיש הנתבע, כי היקף המחלוקות הועמד על סך של כ- 5,300 ₪ בלבד ובנוסף למחלוקות לעניין הוצאות ההתדיינות.

4. במהלך הדיון אשר התקיים בפני היום, הבהיר הנתבע כי הסכום שהועבר בפועל לתובע מבטא את מלוא הכספים שהוחזקו בחשבונות המנוחים. התובע טען שמקור ההפרש בירידות שער המטבע בתקופה שמאז נדרשו הכספים ועד שהועברו וכן מתוספת ריבית בה יש לחייב את הנתבע.

   במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה (כאמור בפרוטוקול הדיון) שלפיה מוותר התובע על הטענה שנותרו בחשבונות המנוחים כספים נוספים, וכך תיוותר להכרעה המחלוקת לעניין הפרשי ההצמדה והריבית ולעניין הוצאות ההתדיינות.

   על יסוד הסכמה דיונית זה השלימו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בעל פה וכך ניתן להכריע במחלוקות.