עיריית אשקלון נ' לוי

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן שבפתחה בקשה לדחייתה על הסף של תביעת המשיבה ובקשה למחיקת כותרת התביעה.

לאחר עיון בטענות הצדדים בהתייחס לבקשה הנזכרת, מצאתי מקום לציין ולהורות כדלקמן:

1. אין מקום לדרישה סתמית לסילוקה של תביעה על הסף. יש לעגן דרישה זו באחת העילות המנויות בסעיפים 100 ו/או 101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (לפי הענין).

   בענייננו הטענות הרלבנטיות היחידות מבין שלל הנימוקים המפורטים בבקשה הינן הטענות בדבר העדר עילת תביעה ובדבר היותה של התביעה משום תביעה קנטרנית וטרדנית וזאת בהיותן נזכרות בשתי החלופות הראשונות בסעיף 100 הנ"ל.

    

   כבר עתה יש לומר כי תביעה זו המהווה משום תביעה שיגרתית למדי מצד רשות מקומית בהתייחס לתשלומי ארנונה שלא שולמו במשך 7 שנים, בוודאי שמעלה היא טענה וסעד רציניים, כך שדחוק ביותר הנסיון להכתירה כקנטרנית וטרדנית. העובדה שאין דעתו של המבקש נוחה מעצם הגשתה, אין בה כשלעצמה, כדי להצדיק טענה זו.

   (בהתייחס לנסיבות הגדרת תביעה כקנטרנית וטרדנית ראה ת.א (ת"א) 44733-09-11 קי וסטינג בע"מ נ' ארז כוכבא אחזקות (1999) בע"מ (23.1.12))

    

   נראה כי מקום מחאת של המבקש לגבי אופן התנהלות התובעת ולגבי שאלת צדקת הפנייתה של תביעה זו נגדו הוא אינו במסגרת הגדרה זו כי אם תחת חסות נושאים אחרים.

    

   כך גם הטענה להעדר עילה אשר כידוע נבחנת ע"פ נוסח כתב התביעה כשלעצמו, אין לה מקום ובענין זה אסתפק בהפניה לנימוקי המשיבה בתגובתה.

2. לא הועלה כל נימוק רלבנטי למחיקת כותרת התביעה ולא ברור מדוע הועלתה זו.

   כידוע, די בציון יתרת החוב הנתבע כפי הופעתו בספרי העיריה וללא צורך במסמך מאמת. (ראה בספרו של ד"ר ה.רוסטוביץ/ ארנונה עירונית, מהד' חמישית 2007, חלק שני, בעמ' 901 ואילך). דין טענה זו להידחות לפיכך ככל שהיא נסמכת על נוסח התביעה.