תא"ק 16100-03-16 בן נתן ואח' נ' פרבר ואח'

1. התובעים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים , בגין דמי תיווך שלא שולמו.

2. התביעה מתבססת על הסכם בכתב, עליו חתמו הנתבעים, ובו התחייבו הנתבעים, בין היתר כי " בתמורה למסירת הבית לטיפול הבלעדי של המתווכים, המוכרים לא ישלמו דמי תיווך למתווכים, אך מתחייבים בזה, לא למכור לאף קונה לפני שאותם קונים התחייבו בכתב לשלם דמי תיווך למתווכים" . עוד התחייבו הנתבעים כי "לא ייחתם הסכם מכירה (הדגשה במקור י.ה.א) מבלי שהקונים התחייבו בכתב לשלם דמי תיווך למתווכים. במידה ובכל זאת, המוכרים החליטו למכור את הנכס מבלי לערב את המתווכים, הם ישלמו למתווך 2% בתוספת מע"מ ,שזה דמי התיווך המוסכמים על שני הצדדים".

3. דירת הנתבעים נמכרה לשוכרי דירתם ומכאן התביעה לתשלום דמי התיווך על ידי הנתבעים .

בקצרה יצויין כי התנהל מו"מ במשך תקופה ארוכה, ולעיתים אף נוצר נתק בין הנתבעים לשוכרים, לעניין מכירת הנכס, אולם בסופו של דבר, מכרו הנתבעים את הנכס לשוכרים, מבלי ששולם לתובעים דמי תיווך. יודגש כי ב"סבב" השני של המו"מ בין הנתבעים לבין השוכרים, התערב גם ב"כ הצדדים לעניין הבטחת דמי התיווך, שישלמו הקונים, אולם כאשר נחתם בסופו של דבר הסכם המכר, לא הובטח שכר המתווכים וניתן ללמוד כי הקונים אינם מתכוונים לשלמו.

4. בבקשת הרשות להגן טענו הנתבעים כי הובטח להם על ידי התובעים כי לא ישלמו דמי תיווך וכי הדבר אף מופיע בהסכם בין הצדדים. עוד נטען על ידי הנתבעים כי התובעים לא עמדו בתנאי חוק המתווכים על סעיפיו, והפרשו אותו, וכי דרישתם לתשלום דמי תיווך צריכה לבוא מהקונים ולא מהם. כמו כן טענו כי הסכם הבלעדיות פג .

5. הנתבע מס' 1 נחקר על תצהירו בדיון אשר התקיים ביום 15/6/16. הנתבע העיד כי סבר כי ב"כ הצדדים בעסקה, ידאג לעדכן את התובעים במכר הדירה, כפי שעשה גם בסבב המו"מ הקודם בין הצדדים. הנתבע חזר על טענותיו כי הובטח לו ע"י התובעים כי לא ישלם דמי תיווך וכי סבר כי הקונים ישלמו את דמי התווך. כמו כן הלין כי התובעים לא מצאו לנכון להחתים את הקונים על הסכם התיווך, וכי מחדלם זה אינו צריך לרבוץ לפתחו. הנתבע אישר כי סוכם, במסגרת המו"מ בסבב השני, כי הנתבעים ישלמו לתובעים דמי תיווך בסך של 10,000 ₪ והקונים ישלמו 11,800 ₪. עוד אישר הנתבע כי הקונים שילמו לבסוף סכום העולה עלה סכום שסוכם בתחילה, בסך של כ-40,000 ₪, משיקולי שכירותם של הנתבעים הם.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, ושמעתי את עדותו של הנתבע, מצאתי כי יש מקום למתן רשות להתנגד כנגד הפקדת פיקדון בקופת בית המשפט בסך של 10,000 ₪.

7. הלכה ידועה היא כי די בהגנה לכאורה , גם אם קלושה, על מנת לתת למבקש את יומו בבית המשפט ולפיכך ליתן רשות להגן. במקרה דנן, טוענים הנתבעים להבטחות שהובטחו להם לכך שלא ישלמו דמי תיווך וכן העלו טענות בדבר אי עמידת התובעים בתנאי חוק המתווכים. עוד טענו הנתבעים כי התובעים התרשלו במילוי חבותם להחתים את הקונים על הסכם תיווך, ואין הנתבעים אמורים לשאת בנזק תוצאות מחדל זה.