תא"ק 16093-03-14 קידמת יפו מגורים בע"מ נ' זהבי,תא"ק 16119-03-14 קידמת יפו מגורים בע"מ נ' זהבי

בתיק 16119-03-14 נתבע מר יואב זהבי ע"י התובעת לתשלום סך 190,000 ₪.

בתיק 16093-03-14 נתבעת גב' ספיר זהבי ע"י התובעת לתשלום סך 218,000 ₪.

טענת התובעת בתמצית שחתמה על הסכמי רכישת מקרקעין בר"ג, שלושה נכסים, יחד עם הנתבעים, עם יואב לגבי נכס ברח' מבוא זאב 10 ר"ג, ועם ספיר לגבי נכסים ברח' מבוא זאב 12, ר"ג וברח' שרת 44, ר"ג. נטען שיואב חתם באמצעות מיופה כוחו מר מרדכי זהבי ושספיר חתמה בעצמה.

נטען כי על פי הסכמי הרכישה התובעת והנתבעים היו אמורים לשלם למוכרים מקדמה, תשלום ראשון, התובעת שילמה על חשבונה את כל התשלום הראשון למוכרים, ולרבות עבור החלק היחסי של הנתבעים, וזאת בשל מגעים שהתנהלו בין התובעת למר מרדכי זהבי, שהוא אביהם של שני הנתבעים.

נטען כי לאחר שהמגעים שהתנהלו בין התובעת לאבי הנתבעים לא עלו יפה, נדרשו הנתבעים לחתום על מסמכים לצורך העברת זכויותיהם לתובעת במחיר זהה למחיר הרכישה, או לחתום על ייפוי כח בלתי חוזר לטובת התובעת, לביצוע הפעולות הנדרשות לשם מכירת הזכויות של הנתבעים. או לחילופין ובהעדר פעולה כאמור, נדרשו הנתבעים להעביר לתובעת, כל אחד, את סכום חלקו היחסי בתשלום הראשון ששולם על ידי התובעת בעבורם והינו סכום התביעה כמפורט לעיל לגבי כל אחד מהנתבעים. נטען שהנתבעים לא פעלו כנדרש, מבקשים להחזיק החבל בשני קצותיו, וחייבים בתשלום מכח סעיף 56 לחוק החוזים ועילות נוספות.

בשני התיקים הוגשה בקשה למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להגן, שנתמכה בתצהיר של מר מרדכי זהבי, בתביעה נגד ספיר צורף גם תצהיר שלה. טענת הנתבעים שהתביעה פרטה עובדות חלקיות ומסולפות, ונעדרת התחייבות כנדרש, של הנתבעים לתשלום הסכומים האמורים. לגופו נטען שמדובר במסכת עובדתית מורכבת בקשר לעסקאות הרכישה, שבידיעת מר חדד מנהל התובעת, ומר מרדכי זהבי אבי הנתבעים. לנתבעים שהם ילדיו של מרדכי זהבי, אין פרטים או היכרות עם התובעת והדברים טופלו על ידי האב מול מר חדד. לגבי יואב נטען שהוא חייל בשירות סדיר וכלל לא היה מעורב. לגבי ספיר שחתמה בעצמה על ההסכמים המיוחסים לה, נטען להעדר מעורבות עצמאית שלה, וכאשר הכל נגזר מהסכמות שבין מר חדד לבין מר מרדכי זהבי. נטען שאותן הסכמות חיצוניות להסכמי רכישת המקרקעין, ולא באו בגדרם, ומשכך התביעות נעדרות את יסוד ההתחייבות של הנתבעים. לגופם של דברים טוענים הנתבעים על ידי אביהם מרדכי זהבי, כי הוא יזם את רכישת הנכסים ולצורך איחודם, וסוכם בינו לבין מר חדד מנהל התובעת כי ישולם לו 5% בצירוף מע"מ מעלות רכישת הנכסים, סך המגיע ל 840,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן הוסכם כי יקבל 50% ממניות המשיבה, כאשר כנגדן ישלם את השווי היחסי בערכי עלות הרכישה, עד למועד התשלום שקבוע ליום 30.9.14.

נטען כי התובעת שילמה עבור חלקי הנתבעים ברכישה, וזאת נוכח העמלה המגיעה למרדכי זהבי, וכאשר נותרה יתרה לזכותו בסכום של 432,000 ₪ שהיתה אמורה להיות מופחתת מתשלום הנתבעים הבא, שנקבע לפי ההסכמים. נטען שכוונת הצדדים היתה למכור את הזכויות בנכסים לצד ג' הואיל ואין בידם את המימון המספיק לעסקה. נטען כי בהמשך היתה הסכמה שחלק חדד ברווחים יהיה גבוה ב 5% מחלקו של מרדכי זהבי, שהסכים שעודף זה יינתן על ידי זכויות בקרקע לבני משפ' חדד, כאשר החברה התובעת תישאר בבעלות משותפת של 50-50.

נטען שלנתבעים לא היה קשר לאותן הסכמות שבין מרדכי זהבי לחדד. נטען שבהמשך חדד התכחש להתחייבויות האמורות, והוגשה התביעה, כאשר כוונתו לנכס לעצמו את העסקה המעולה, ושאמורה להניב רווח של מיליונים לצדדים, אך ורק לעצמו.

הדיון שהתקיים הינו דיון נדחה בכמה ימים ועפ"י בקשת ב"כ התובעת שמסר כי מתנהל מו"מ עם משקיע צד ג', שיכול וייתר את המחלוקת. למועד הדיון המו"מ לא צלח, הנתבעים עצמם לא התייצבו, וב"כ הצדדים טענו בעניין, בעיקר בקשר לספיר, שמסרה תצהיר ולא התייצבה.

מרדכי זהבי אבי הנתבעים שכאמור מסר תצהיר בשני התיקים נחקר בחקירה נגדית וב"כ הצדדים סיכמו את הטענות. יצוין שעובר לדיון הוגשה בתביעה נגד יואב בקשה לתיקונה והגדלת סכומה, ובגין תשלום נוסף ששולם בינתיים ע"י התובעת וכוללת את חלקו, כן הוגשה בקשה לפיצול סעדים בתביעה נגד ספיר, ובגין תשלומים נוספים שעתידים להשתלם על פי הסכמי המכר שמועדם הקרוב הינו 26.9.14.

לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים, אני מחליט שאין מקום להורות על מחיקת הכותרת בתביעות, מכלל החומר שבפניי עולה לכאורה, כי אכן הנתבעים רכשו חלקי נכסים יחד עם התובעת, ששילמה את חלקם למוכרים, ועל כך אין חולק, ומשכך ועל פי סעיף 56 ב' לחוק החוזים רשאית התובעת לחזור אל הנתבעים ולהיפרע מהם בגין חלקם ששולם על ידה. על פניו אין מקום להסתמכות בעניין על סעיף 6.7 להסכמי הרכישה, אליהם מפנה ב"כ התובעת כהתחייבות חוזית שבין הצדדים לתביעות, באשר עולה שסעיף זה עניינו חבות שבין הקונים – התובעת והנתבעים, כגוף אחד, לבין כל אחד ממוכרי הנכסים, ואין עניינה במישור ההתחשבנות הפנימית שבין התובעת לנתבעים, שלגביה כפי שציינתי ניתן להסתמך על הוראת הדין בעניין, ושאר החומר, שלמעשה, אין בו כפירה בחובת התשלום, אלא באה הטענה, ששולם בדרך של כיסוי חוב המגיע לאב מרדכי זהבי בקשר לייזום העסקה בעיקרו.

לגבי הבר"ל ועל פי כללי השלב הדיוני, אני סבור שיש ליתן לנתבעים רשות להגן כנגד התביעה, הגם שלא התייצבו לדיון, וכאשר יואב לא מסר כלל תצהיר, בעניין ההתייצבות שוכנעתי שלאבי הנתבעים מרדכי זהבי המידע המלא והרלוונטי בעניין, והוא אכן מסר תצהיר מפורט ונספחים ובקשר להשתלשלות העניין, מכלל החומר ברור שהנתבעים אינם בקיאים בפרטים, וכאשר בשלב זה המכשלה העיקרית שבפני הנתבעים הינה פירוט ההגנה, באופן מעשי, ניתן להסתפק בחקירת המצהיר שמכיר את הפרטים, ולא הנתבעים, מרדכי זהבי .

התובעת מאשרת בסעיף 3 לתביעתה כי שילמה בעצמה את חלקי הנתבעים בסכום הרכישה – התשלום הראשון, נשוא התביעה, בשל מגעים שהתנהלו בינה לבין מרדכי זהבי ובסעיף 9 מציינת שהמגעים לא עלו יפה. בתצהירו מרדכי זהבי מפרט ומתייחס לאותם מגעים. התובעת כאמור רק ציינה שהיו מגעים ושלא עלו יפה. לא ראיתי לקבוע בשלב דיוני זה שטענות מרדכי זהבי בתצהירו הינן בבחינת הגנת בדים שתוצאתה דחיית הבקשות לרשות להגן. על פניו ומשהתובעת שילמה תשלום ראשון נכבד, שלא חל עליה ובעבור הנתבעים, היתה סבורה באותה עת, שאמורה להיערך התחשבנות בקשר לכך, בינה לבין מרדכי זהבי. ייתכן ואיני קובע ממצא סופי בעניין, שבחלוף הזמן מצאה עצמה התובעת, מחד משלמת את המקדמה עבור הנתבעים, לא מגיעה לסיכום חתום עם מרדכי זהבי, ובהמשך חשופה לתשלומים נוספים, וכאשר על פניו עולה מן הדיון שמרדכי זהבי, לעת זו, בעל חובות ניכרים, ונעדר יכולת תשלום מעשית ואלא אם כן, יימצא משקיע לחלקו, או לכלל חלקי הצדדים שיבואו בנעליהם. ברור שמצב זה, אכן אינו נוח, ובלשון המעטה, מבחינת התובעת, יחד עם זאת, לא נסתר כאמור, שהיו הסכמות חיצוניות להסכמים בין התובעת לבין מרדכי זהבי, שיכול ויש בהן להקרין על החבות הנתבעת כאן מילדיו של מרדכי זהבי, עניין שלפי כללי השלב הדיוני דורש לפחות בירור, במסגרתו למשל ניתן יהיה לחקור בעניין גם את מר חדד, ולשמוע את גרסתו בקשר לאותן הסכמות חיצוניות, ומדוע ככל שלא היו הסכמות, לקחה התובעת על עצמה את התשלום הראשון שחל על פי הסכמי המכר על הנתבעים ולא עליה. אכן מן הדיון החומר שהוצג וסיכומי הצדדים, עולות לא מעט תהיות, בקשר למהות ההתחשבנות שבין הצדדים, לרבות שאלת הוצאת החשבונית, דבר שלא נעשה עד היום, וכן חבות בקשר לתשלומים נוספים ומעבר לסכום שנטען לקיזוזו, והמוכחש על ידי התובעת. יחד עם זאת, בשלב זה הדיון הינו ביחס לתשלומי המקדמה בלבד, וטרם הגיעה העת להחליט בבקשות הנוספות לעניין תיקון תביעה ופיצול סעדים, ונוכח מועד הגשתן, אך עדיין לא שוכנעתי שתהיות אלו, יש בהן להביא לקביעה, כבר בשלב זה, כי מדובר בהגנת בדים. הדברים דורשים לכל הפחות בירור שלא נעשה בשלב זה.

משכך כאמור ניתנת לנתבעים רשות להתגונן והתצהירים שצורפו יהוו כתב הגנה.

מבלי לקבוע ממצא סופי כלשהוא, בית המשפט ממליץ לצדדים להמשיך ולמצות הסכמה על ידי מכר למשקיע צד ג', או כל הסכמה אחרת, באשר ברי שהמשך ההליכים יגרום להוצאות נוספות מחד, ומאידך לקשיים הולכים ומתגברים למימוש הרכישה, תוך התעצמות נזקים, שלגביהם יידרש חשבון בסופו של דבר.

בית המשפט ממליץ, וככל שהצדדים מסכימים, לקיים ולמצות הליך גישורי בפני המגשר עו"ד אביעד יששכר, מגשר, מרח' מיטב 6 תל אביב, טל' 03-5625440, נייד 054-4445648. באשר מדובר לכאורה במקרה ברור, שבו הסכמה , ככל שתושג, תיטיב עם שני הצדדים.