תא"ק 15970-03-12 אל שאער נ' כהן

לפניי בקשת התובע לביטול החלטה מיום 1.5.14 על פיה נמחקה התביעה מחמת חוסר מעש, בהיעדר תצהירי עדות ראשית מטעמו.

לטענת התובע,הסיבה בגינה לא הגיש תצהירי עדות ראשית במועד, נעוצה בהיעדרותו הממושכת של בא כוחו הקודם מעבודה, עקב אירוע מוחי שעבר אביו. התובע טען כי יש לו עילת תביעה טובה כלפי הנתבע, ועל כן יש ליתן לו את יומו בבית המשפט.

הנתבע התנגד לבקשה וטען כי הבקשה הוגשה ביום 5.6.16 , בחלוף למעלה משנתיים תמימות ממועד שבו נמחקה התביעה, מבלי שהתובע הציג טעם מיוחד ומבלי שהגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד.כן טען הנתבע כי בקשתו של התובע נתמכה בתצהיר בגצ"י חלף תצהיר רגיל ומפורט, זאת אף מבלי שצורף תצהיר מטעם בא כוחו הקודם של התובע על מנת לתמוך בטענות העובדתיות המועלות ויסביר את פשר השיהוי הניכר. הנתבע הדגיש כי מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט, הן באשר למועד שבו הוגשה בקשת הביטול והן באשר להתנהלות התובע עובר למחיקת התביעה ואי הגשת התצהירים בסד הזמנים שקבע בית המשפט.

הנתבע הוסיף וטען כי למרות טענת התובע כאילו סיכויי התביעה טובים, לא טרח האחרון לפרט כלל ועיקר מהן אותן טענות תביעה טובות , וכיצד יש בכוחן כדי להתגבר על הטענה כי התביעה התיישנה בשנתיים שבהן התביעה נמחקה.

דיון והכרעה:

3.ראשית אציין כי אכן הבקשה הוגשה באיחור ניכר ללא שצורפה לה בקשה להארכת מועד נתמכת בתצהיר כנדרש בדין. ההחלטה המורה על מחיקת התביעה ניתנה ביום 1.5.14 ואילו בקשה זו הוגשה אך ביום 5.6.16, היינו בחלוף למעלה משנתיים. על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, תוך 30 יום מיום שהומצא פסק הדין.

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

לא רק שכאמור,לא צורפה לבקשה בקשה להארכת מועד,אלא שהמועד שנקבע להגשת הבקשה דנן הינו מועד שנקבע בחיקוק והתובע לא הציג כל טעם מיוחד, המצדיק הארכת המועד:

לצורך הארכתו של מועד שנקבע בחיקוק, יש להעלות טעם מיוחד. בעניין זה ראה תקנה 528 לתקנות סיפא הקובעת: "....נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

,ביחס לטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק כבר נקבע כי יש להצביע על נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין:

"הלכה היא כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996))" (ראו- רע"א 10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; 28.4.2008; פורסם במאגרים משפטיים" (הדגשה שלי ר.א)

לא זו בלבד שלא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה, אלא שגם הטענות העובדתיות שהועלו בבקשה, לא נתמכו בתצהיר כנדרש בדין. התצהיר שצורף לבקשה הוא תצהיר בג"צי, שאינו תקני ושאינו מפרט את העובדות הרלוונטיות והוא נערך על דרך ההפניה לטענות שנטענו בבקשה. זאת ועוד, הטענות העובדתיות אמורות היו להיתמך גם בתצהיר בא כוח הקודם לעניין המניעה להגשת התצהירים במועד ואולם, התובע לא טרח לצרף תצהיר מפורט כאמור,אפילו לא לתשובתו ולאחר שראה את טענות הנתבע בעניין כפי שפורטו בתגובתו לבקשה.

כאמור,גם אם היה מצורף תצהיר ערוך כדין מטעם ב"כ הקודם, אין בטענות שהועלו (מחלת אביו של בא כוחו הקודם של התובע) בבחינת "טעם מיוחד" הנדרש לצורך היעתרות להארכת מועד שנקבע בחיקוק.

4.אם לא די באמור,לא הובהר, מדוע בחר התובע להתעלם מהחלטת בית המשפט להגשת תצהירים ולא להגיש כל הודעה, או בקשת ארכה לאור הנימוק הנטען.יצויין כי בעבר ניתנה לתובע ארכה להגשת תצהיריו ואף לאחר שחלף המועד,נשלחה התראה בטרם מחיקה ורק לאחר שחלף כחודש מעת מתן ההתראה,ניתנה ההחלטה למחיקה. אין ספק, כי ככל שהייתה מוגשת בקשת ארכה מהטעם הבריאותי, היא הייתה נעתרת, שהרי בקשה בעניין זה שהגיש ב"כ התובע ביום 25.10.13, נעתרה ללא כל תנאי. אולם התובע התעלם במודע מהחלטות בית המשפט ולא הגיש כל הודעה או בקשה נוספת בעניין.

עוד לא ברור מה מנע מהתובע, לאחר שהבין כי בא כוחו הקודם התמסר לטיפול באביו , להעביר את הייצוג בתיק לעורך דין אחר תוך זמן סביר (ובד בבד לבקש ארכה נוספת להגשת תצהיריו). ותחת זאת בחר להמתין למעלה משנתיים בכדי להעביר ייצוג לבא כוחו החדש שהגיש את הבקשה הנוכחית. בעניין זה ראה דברי בית המשפט בבש"א (ים) 5732/05 גואטה נ. עובד לוי תיעוש האבן והבניה בע"מ: