תא"ק 15775-06-15 ל.ד. ישראל אוטו אקוויפמנט (1990) בע"מ נ' בי.אן.סי. מערכות בע"מ
|
תא"ק בית משפט השלום תל אביב - יפו |
15775-06-15
9.12.2016 |
|
בפני השופטת: אושרי פרוסט-פרנקל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: בי.אן.סי מערכות בע"מ |
משיבה: ל.ד ישראל אוטו אקוויפמנט |
| החלטה | |
|
לפני בקשת הנתבעת לקבלת רשות להתגונן.
טענות המבקשת/הנתבעת: הנתבעת טוענת במסגרת בקשתה לקבלת רשות להתגונן, כי בחודש אוגוסט 2014 אושר ונחתם הסכם פיתוח בינה לבין התובעת. לפי ההסכם, בשלב ראשון היה על הנתבעת לפתח "תיק יצור" שיאפשר לתובעת לבחור אם היא תייצר את המוצר בעצמה, תוך רכישת "תיק היצור" בעלות של 120,000 $ או, לבחור באופציה שהנתבעת היא שתייצר את המוצר. סכום הכסף ששולם כמקדמה נועד לצורך מימון חלקי של תהליך הפיתוח ועם קבלת המקדמה יחל תהליך הפיתוח. בהמשך לאחר שלב מתקדם בתהליך הפיתוח, תבחר התובעת אם ברצונה לרכוש את "תיק הייצור" המלא בתמורה ל- 60,000 $ נוספים. עוד נקבע כי אם התובעת לא תרצה ב"תיק הייצור", המקדמה תוחזר לה דרך אספקת המוצר. לטענתה, ההסכם במהותו הנו הסכם שבמרכזו תהליך חדש לפיתוח מוצר שלא קיים שהוא תהליך מורכב שנעשה בתנאי אי וודאות בשל ייצור מוצר משלב "אפס" שאורך מס' חודשים וכולל השקעה כספית אדירה.
טוענת המבקשת, כיידוע שהליכי פיתוח הנם בלתי צפויים, מועדיהם גמישים ומבוססים על העקרון לפיו המפתח עושה כמיטב יכולתו לפתח את המוצר במסגרת זמן משוערת, שאיננה מהווה סד זמנים שאם אין עומדים בו מתבטל ההסכם. הניסיון להתלות בתביעה במועד הצגת אב הטיפוס, בניסיון לתרץ את נסיגתה של התובעת מההסכם משיקולים שסותרים לחלוטין את כוונת הצדדים. מסעיף 6 להסכם עולה מפורשות כי בכל מקרה סכום המקדמה לא יושב לתובעת במזומן אלא רק בצורת קיזוז מאספקות של המוצר וגם זאת בתשלומים. לאור האמור עולה כי דרישת התובעת לקבל את המקדמה במזומן הנה דרישה משוללת כל יסוד.
מיד עם חתימת ההסכם החלה הנתבעת לפתח את המוצר תוך עדכון התובעת בנוגע להתפתחות התהליך בשיחות עם מנהל התובעת ובהודעות דו"אל תוך הצגה מלאה ושקופה של האתגרים שעומדים בפני הנתבעת. התובעת שהבינה שתהליך הפיתוח מורכב , אישרה בהתנהלותה בהודעות מטעמה גמישות בנוגע להצגת אב טיפוס .
התובעת החלה להעמיד בפני הנתבעת דרישות לא סבירות לפיהן ככל ולא תקבל את המוצר מידיית היא תפוצץ את ההסכם ותדרוש את המקדמה ככל והנתבעת לא תפסיק את ההתקשרות עם חברת פטרוטק בקשר למוצר.
בקשת התובעת להשבת המקדמה במזומן עומדת בניגוד להסכמות הצדדים ומהווה התעשרות שלא כדין שכן הוצאות והשקעות הנתבעת בפיתוח המוצר מגיעות לסך של 664,298 ₪ אותו יש לנקות מהסך הנתבע בנוסף לרכיב המע"מ. לאחר ניכוי ההוצאות מהסך הנתבע נותרה יתרה שלילית כך שממילא איננה חייבת בהשבה.
טענות התובעת/ משיבה: התובעת היא משווקת מערכות מולטימדיה לכלי רכב ומספקת שירותי דרך לכלי רכב בישראל והנתבעת היא מפתחת מערכות ניווט לכלי רכב.
הנתבעת יצרה בפני התובעת מצג לפיו הנתבעת נמצאת בשלבים אחרונים של פיתוח מערכת המבוססת על מערכת ההפעלה של אנדרואיד עליה ניתן להריץ את תוכנת הניווט של וויז. הנתבעת הציגה בפני נציגי התובעת את יכולות המערכת ברכב של הנתבעת. בעקבות מצג זה, התקשרה התובעת עם הנתבעת בהסכם לפיו התובעת תוכל לרכוש מהנתבעת את תיק המוצר ולייצר בעצמה את המערכת החדשה תוך תשלום תגמולים עבור כל מערכת שתייצר ככל שתבחר לעשות כן. בהתאם להסכם שילמה התובעת לנתבעת 60,000 דולר פלוס מע"מ עבור הכנת תיק היצור. הנתבעת התחייבה להציג אב טיפוס למערכת תוך 115 יום ממועד התשלום של המקדמה ותוך 30 יום יסופקו לתובעת 100 יחידות מוצר. בנוסף התחייבה הנתבעת לספק לתובעת יחידות מערכת FORD WINCE עד לאספקת המערכת החדשה. התובעת שילמה לנתבעת את המקדמה אולם הנתבעת לא עמדה בהסכמות ולא סיפקה את אב הטיפוס של המערכת עד נובמבר 2014.
בפברואר 2015 הפסיקה הנתבעת לספק לתובעת מערכות שמבוססות על WINCE בטענה שקיים מחסור. גם 40 מערכות מבוססות WINCE שהתחייבה הנתבעת לספק ל-40 לקוחות שכבר קנו את המערכת אצל לקוח התובעת לא סופקו.
תשובת הנתבעת: מדובר בחזרה על טענות בכתב התביעה. מעבר לכך נטען כי התובעת היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים. אין לתובעת זכות להשבת המקדמה במזומן, לא לפי לשון ההסכם ולא על פי דין, שכן סכום ההשבה עולה על סכום הוצאותיה של הנתבעת.
התובעת ידעה שמדובר בהליך פיתוח מורכב שמועדיו גמישים והסכימה לעדכנם מידי זמן. בניגוד לטענת התובעת, טוענת הנתבעת כי הציגה לתובעת אב טיפוס.
דיון:
בעא 507/85 בדר פנון נ' שטראוס - חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ , מג (1) 106 (פורסם בנבו, 19.03.1989) נקבע כי על פי ההלכות בפסיקה , בר"ל תסורב רק אם שוכנע בית המשפט כי למתגונן אין כל הגנה.
"עולה מההלכות שנקבעו בפסיקה, כי בקשת הרשות להתגונן תסורב רק במקרים בהם משתכנע בית המשפט, כי אין לנתבע הגנה של ממש. להלן מספר קטעים בעניין סוגיה זו, הרלוואנטיים לענייננו, מתוך ספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, בעריכת ש' לוין, 1988) 618-623: "סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו; אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה 'הגנה לכאורה'. הדיון בבקשת הרשות להתגונן אינו יכול לבוא במקום המשפט... טענה עליה בא תצהירו של הנתבע, על השופט להניח שאמת היא, ולכן אם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, תינתן לנתבע רשות להתגונן ...יקבל נתבע בסדר דין מקוצר רשות להגן אפילו העלה טענה בעל-פה שיש בה כדי לסתור מסמך בכתב..."
לאחר בחינת בקשת הנתבעת וטענותיה, הוראות התקנות והפסיקה, מצאתי כי ליתן רשות להתגונן, כיוון שלמבקשת הגנה לכאורה לאור טענותיה, לפיהן, (עדות מנהל המבקשת במהלך עדותו בפני ביום 21.9.16 ) לוח הזמנים להצגת המוצר היה בגדר הערכה גסה בלבד וכי היו הרבה הסכמות בע"פ בין הצדדים, הסכמות שאינן מפורטות בהסכם, ניתנת לנתבעת רשות להתגונן. בנוסף, סעיף 6 להסכם ( נספח 3 לבר"ל ) קבע ,על פניו ,מנגנון השבה של כספי המקדמה ( סכום התביעה ) במקרה והתובעת איננה מעוניינת במוצר, לא יושב כסף מזומן , אלא מוצרים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|