תא"ק 15547-12-16 קליין נ' רוזנטל ואח'

1.לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים לעיכוב הליכים והעברת התביעה לבוררות ובתגובת התובעת, ולאחר שהומצא עותק קריא של הסעיף הרלוונטי בתקנון האגודה, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב הליכים בתיק והעברת התביעה לבוררות בפני בורר כאמור בסעיף 108 לתקנון האגודה.

2.טענת התובעת בתגובתה לבקשה הייתה כי הנתבעים טרם קיבלו רשות להתגונן ולכן בקשתם מוקדמת מידי. עוד טענה התובעת כנגד עצם הגנת הנתבעים וכאילו הגנתם הינה הגנת בדים.

3.מאחר שכפי שיפורט, יש לקבל את הבקשה, הרי אין מקום לשקול את סיכויי הגנת הנתבעים ואת טענותיה הענייניות לגופם של דברים, תוכל התובעת להעלות בפני הבורר.

 ברע"א 3500/12 חברת ישיבת פוניבז' בע"מ נ. מסורת התורה בני ברק ואח' כבר נקבע:

"סבורני כי בנסיבות המתאימות רשאי בית המשפט לדון ולהכריע בבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן, ואין הכרח לדחות את ההכרעה בעניין עד לשלב שלאחר מתן הרשות להתגונן....  בעניין זה נפסק כי כאשר מוגשת תביעה בסדר דין מקוצר, על הצד העותר לעיכוב הליכים בגין הסכם בוררות לעשות זאת כבר כאשר מבקש הוא רשות להתגונן [ראו: ע"א 308/85 שטרית נ' כפר שמואל – מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מא (1) 742, 746 (1987)].....באשר למועד בו יכריע בית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים; לדידי, ראוי כי ברגיל תוכרע בקשה זו בטרם יידרש בית המשפט לטענות אחרות העולות מבקשת הרשות להתגונן (שאינן "טענות סף") וזאת בכדי לחסוך זמן שיפוטי ומשאבים לצדדים [ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי: הלכה ומעשה 1027 (מהדורה 15, 2007)].... לסיכום נקודה זו, סבורני כי ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות במסגרת בקשת רשות להתגונן, וככלל יכריע בית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים עוד בטרם הכריע בבקשת הרשות להתגונן. כאמור, לבית המשפט  מסור שיקול דעת נרחב בניהול הדיון המתנהל לפניו".

4.הנה כי כן,עמדת התובעת כבר נדחתה בפסיקה ומאחר שאכן בהתאם לסעיף 108 לתקנון, המהווה שטר בוררין (ראה סעיף 109 לתקנון),יש ליישב את הסכסוך בבוררות,אני מורה על עיכוב הליכים והעברת התביעה לבוררות בפני בורר שייקבע בהתאם לאמור בסעיף 108 לתקנון.