תא"ק 15547-12-16 קליין נ' רוזנטל ואח'

לפניי בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית. לחלופין, עתרו הנתבעים למחיקת כותרת התביעה שהוגשה בסדר הדין מקוצר והעברתה להתברר בסדר דין רגיל.

1.  

   המדובר בתביעה לסילוק ידם של הנתבעים מנחלה מס' 151 במושבה מטולה בגוש 13201 בחלק מחלקה 22 ,משטח של כ-3 דונם (מתוך 30 דונם שבחזקתה של התובעת), בטענה לפלישה.

    

   2.לטענת הנתבעים,התובעת לא צירפה מסמכים המעידים על בעלותה על המקרקעין והמסמכים שצורפו אינם מגדירים את המקרקעין באופן שניתן לזהותם. הנתבעים טענו כי המדובר לפיכך, בתביעה אחרת בענייני מקרקעין שאינה בסמכות בית המשפט השלום, כי אם בסמכות בית המשפט המחוזי. עוד נטען כי התביעה אינה נתמכת בראיה בכתב, כנדרש, לצורך הגשתה בסדר דין מקוצר.

    

   3.התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי, בית המשפט מוסמך לדון בתביעה משום שמדובר בתביעה לחזקה ושימוש במקרקעין בטענה לפלישה. לטענת התובעת, יש במסמכים שצורפו כדי לתמוך בבעלותה על המקרקעין.

    

   דיון 

    

   4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

   סמכותו העניינית של ביה"מ נקבעת בהתאם לסעד נשוא התביעה. המדובר במקרה דנן,בתביעת פינוי וסילוק יד (ולא בתביעת בעלות), הנתונה לסמכות בית משפט זה, שכן הינה נופלת תחת "תביעה בדבר חזקה או שימוש במקרקעין…" כמצוין בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 (וראה בספרו של גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית עמ' 16).

    

   המדובר בתביעה לפינוי וסילוק יד בטענה לפלישה. אין להתנות את הסמכות העניינית בכך שהתובעת תוכיח בעלות על המקרקעין. בעניין זה ולמעלה מן הצורך אציין כי סעיף 16 לחוק המקרקעין קובע כי "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין." לאור האמור,גם אם תובע אינו בגדר בעלים, עדיין יוכל לתבוע את סילוק יד של מי שאינו , לכאורה, מחזיק במקרקעין כדין והסמכות לדון בתביעה בכל מקרה, הינה של ביה"מ שלום.

    

   5.גם דין הבקשה למחיקת כותרת להידחות. עפ"י ההלכה הפסוקה, דרישת הכתב בתביעה בסדר דין מקוצר הינה מינימאלית. אין צורך בשלב מקדמי זה, אלא בראשית ראיה בלבד. ביהמ"ש אינו בוחן בשלב זה את המסמך, או המסמכים שצורפו כאמצעי הוכחה, אלא רק על מנת לצמצם את חוג התביעות הבאות בהליך זה (בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" מהדורה שביעית עמ' 109, וכן ראה ע"א 688/89 הילולים אריזה ושיווק נ' בנק מזרחי מאוחד פד"י מה' 3, 188).

   כלומר, אין צורך בראיה ודאית, או חותכת לתביעה ודי בראשית ראיה בכתב, אשר יש בה להצביע על זכות לכאורה שיש לתובע במקרקעין. התובעת צירפה אישור מרשות מקרקעי ישראל מיום 13.10.15 שלפיו הרשות מאשרת ביצוע העברת זכויות לגב' קליין יפעת, היא התובעת בתביעה דנא. באישור צוין במפורש כי המדובר במשק מס' 151 במושבה מטולה. התובעת צירפה הודעה מאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, בדבר העברת משק חקלאי 151 לתובעת על פי הסכם מכר מיום 23.6.10. עוד צירפה התובעת אישור מאגודת חקלאי מטולה בדבר זכויות עיבוד (לכאורה) של 30 דונם.