תא"ק 15499-01-15 בנק לאומי לישראל בע"מ סניף גורדון נ' תלמה בר-אב

בפניי בקשה למתן רשות להגן, בפני תביעה לתשלום יתרת חוב בחשבונה של המבקשת בסך 80,287 ₪, בצירוף ריבית של 15.5% לשנה וריבית מרבית.

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מסמיכה את ביהמ"ש ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד, או לדחותה, מטעמים מיוחדים שירשמו, ללא דיון במעמד הצדדים. ראה בעניין זה רע"א 1264/08 מונדר ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (27.4.2008).

סמכות זאת מבוססת בין היתר על שיקולים של יעילות הדיון, חסכון זמן שיפוטי וחסכון בהתדיינות.

בנסיבות העניין לאחר עיון בבקשה, ראיתי לנכון להכריע בה ללא דיון במעמד הצדדים.

ההלכה הפסוקה קובעת כי מטרתו של סדר דין מקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה ע"א 544/81 מנחם קיהל בע”מ נ' סוכנות למכוניות הים התיכון, פ"ד לו(3) 518, 524; ע"א 9654/02 חב' אחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41, 46).

בשלב של בקשת רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה אפשרית ואין בודקים כיצד יוכיח את הגנתו או את טיב ראיותיו.

בשלב זה גם אין שקילת מהימנות או קביעת ממצאים ודי לו להראות הגנה אפשרית ולו בדוחק על מנת להצדיק מתן רשות להתגונן (ראה ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, 138; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, עמ' 402-403; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, עמ' 675-677).

הנטייה בפסיקת בית המשפט הינה, ככלל, ליתן רשות להתגונן כאשר טענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינה בדרך של בירור התובענה לגופה (ראה ע"א 3300/94 צול ניהול פרויקטים  בע"מ נ' בנק מזרחי מאוחד בע"מ).

בתיק זה טענותיה העיקריות של המבקשת, בין היתר, הינן:

• המבקשת נתנה לבתה ייפוי כח בחשבון על מנת שזו תסייע בידה בניהול ענייניה הכספיים, וזאת מפאת גילה המתקדם, מצבה הבריאותי המתדרדר וקשיי תפקוד.

• בתה של המבקשת עשתה שימוש נרחב בייפוי הכח שנמסר לה והשתמשה בחשבון בניגוד להרשאת המבקשת, תוך הפרת הנאמנות כלפיה ולתועלתה של הבת בלבד.

• המשיב ידע על השימוש הנרחב שעשתה בתה של המבקשת בייפוי הכח ולא בירר האם הפעולות נעשו על דעתה של המבקשת.