תא"ק 15302-11-11 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' אוחיון

בפני בקשה למחיקת כותרת ולחלופין בקשת רשות להתגונן.

בתצהירו מעלה המבקש, עסקינן בהלוואה שלקח מהמשיב לצורך עסקה בה הפסיד הפסדים ניכרים.

במסגרת ההלוואה חתמו הצדדים על היתר עסקה לפיו נקבע כי במקרה של יתרת חובה, שני שליש מהחוב יחול על המשיב והשליש הנותר יחול על המבקש. הוסכם בין הצדדים כי היתר עסקה זה מהווה חוזה לכל דבר. עוד מעלה המבקש כי שילם את מלוא חובו למשיב.

בע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בן המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66,עמוד 70-71:" על אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן, תינתן כדבר המובן מאליו אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא יעשה הליך זה לחוכא ואטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מהמבקש שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן. תנאים אלה סוכמו בפסיקת ביהמ"ש זה לאמור:" לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו...כשם שלא ייתן ביהמ"ש רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא 'הגנת בדים'""

מעיון בתצהירו של המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי הגנת המבקש אינה מפורטת דיה ולא צירף ראיות להוכחת הגנתו.

באשר לבקשה למחיקת כותרת, מאחר והמבקש לא העלה כל טענה שיש בה כדי להורות על כך שהתביעה אינה ראויה לידון בסדר דין מקוצר, אני מורה על דחיית הבקשה.

יחד עם זאת הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיו של המבקש בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענות מטעמים של הוכחה בלבד.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, מצאתי לעשות שימוש בסמכותי מכוח תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולהתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 20,000 ₪. לא יופקד הסכום בתוך 30 יום, תדחה ההתנגדות. יופקד הסכום, תינתן למבקש רשות להתגונן והתביעה תעבור לידון בפסים של תביעה בסדר דין מהיר.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.