תא"ק 15093-08-15 חלמיש נ' (זיסו) בריקמן ואח'

לפניי בקשות מיום 13.12.15 מטעם הנתבעות לביטול פסה"ד שניתן נגדן ביום 19.10.15 בהיעדר בר"ל, לעיכוב ביצוע פסה"ד ולהארכת מועד להגשת בר"ל.

לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובת התובע מיום 15.12.15 לבקשות ובתשובת הנתבעות מיום 22.12.15 לתגובה, אני מחליט כך:

הבקשות כולן ייעתרו ואף תינתן לנתבעות רשות להתגונן [עפ"י הוראת תקנה 214(ב) לתקסד"א], כאשר תצהירי הנתבעות ישמשו כ"כתב הגנה" מטעמן, בכפוף לכך שהנתבעות יפקידו עד יום 30.1.16 סך של 10,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מוגבלת בזמן בקופת ביהמ"ש.

מובהר כי במידה שהתביעה תתקבל (כדי גובה הפיקדון הנ"ל לפחות) יועבר הפיקדון לתובע על חשבון החוב שייפסק, ואילו במידה שהתביעה תידחה, יוחזר הפיקדון לנתבעות. ועוד מובהר, כי היה והנתבעות לא יפקידו הפיקדון כאמור, יידחו כל בקשותיהן תוך חיובן בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך 4,000 ₪.

ואלו נימוקיי, בתמצית:

• הנתבעות מודות בחוקיות מסירת מסמכי התביעה לידיהן.

• הנתבעות מודות במחדלן לגבי אי הגשת בר"ל במועד. בעניין זה יצוין כי נתתי דעתי לכך שהנתבעות פעלו לראשונה בתיק ביהמ"ש רק לאחר שקיבלו אזהרה מתיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסה"ד.

• קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי תוכן ההסכמה הסופית בדבר שיעור שכה"ט המגיע לתובע (האם מדובר באותו שיעור גבוה יותר ראשוני עפ"י ההסכם בכתב שצורף לכתב התביעה או האם מדובר בסכום מופחת שסוכם בע"פ בהמשך ונוכח התפתחויות רלוונטיות).