תא"ק 14730-10-10 צים ואח' נ' נ.ס.ר למסחר והשקעות בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד ביום 27/12/10, על סמך אישור מסירה חתום, שבוצע ע"י דואר ישראל. הבקשה הוגשה ביום 12/7/11.

עניינה של התביעה דמי השהייה בגין ארבע מכולות ריקות, שהמשיבות טוענות שמסרו למבקשת לצורך ביצוע הובלה ימית, ולא הוחזרו. התביעה נתמכה במסמכים חתומים ע"י הנתבעת ועמיל מכס מטעמה, חשבונות ומכתבי דרישה.

המבקשת טוענת בתצהיר מר מוחמד זועבי כי לא קיבלה את כתב התביעה, ולא ידעה עליו, וכי אינה חייבת למשיבה דבר מאחר ולא נטלה מהמשיבות מכולות.

המשיבות בתגובתן טוענות כי כתב התביעה נמסר כדין, ובא כחן הפנה לאישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין. עוד נטען כי בתחילת שנת 2011 יצר עו"ד קייס זועבי מטעם המבקשת קשר עם משרד הח"מ, מסר כי בכוונת המבקשת להגיש בקשת רשות להתגונן, ונמסר לו אודות פסק הדין. ב"כ המשיבות הסביר כי עקב המו"מ לא הומצא בתחילה פסק הדין למבקשת, אך ביום 9/2/11 הוא היה בפני בא כחה בפגישה, בה נוהל בסיוע עו"ד קייס זועבי מו"מ להסדר המחלוקת, השבת שתיים מהמכולות והדברים הועלו על הכתב על ידי ב"כ המשיבות (תכתובת בין ב"כ המשיבות למאן דהוא מטעמן, נספח ג' לתגובה). ההסכם לא בוצע, וב"כ המבקשת שלח לחברו ביום 27/2/11 מכתב בדואר אלקטרוני, בו הוא מתנצל ומודיע כי המבקשת שלחה את הצ'קים (מכתב עו"ד קייס זועבי, נספח ד' לתגובה). משההמחאות לא הגיעו ולא ניתן היה ליצור קשר עם עו"ד זועבי, פתחו מהמשיבות תיק הוצל"פ והאזהרה נמסרה ביום 2/5/11 (נספח ה' לתגובה).

מכאן טוענות המשיבות כי המבקשת איחרה בהגשת הבקשה, הן ממועד הידיעה על פסק הדין בישיבה מיום 9/2/11, והן ממסירת האזהרה.

ב"כ המשיבות מסכם כי אין לקבל את הבקשה מהטעמים המצטברים: איחור בהגשתה, ידיע ודאית אודות ההליך בפניית עו"ד זועבי לב"כ המשיבות לפני קבלת פסק הדין, העדר טעם למחדל ובעיקר העדר נימוקי הגנה לאור הסכמת המבקשת לשלם את מלוא סכום התביעה, וחתימתה על נספחיה, לעניין קבלת כל אחת מהמכולות. לתגובה צורף גם תצהיר נציג המשיבות מר קירשנר.

המבקשת ניצלה את זכות התגובה לתגובה, חזרה על הכחשת קבלת כתב התביעה, וטענה כי לא ידוע לה על השתלשלות העניינים, המתוארת בתגובה, כי היא לא קיבלה גם את מכתבי ההתראה, וכי נודע לה על התביעה ועל פסק הדין בסמוך להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לתגובה לא צורף תצהיר, והיא כוללת הצהרות כלליות וגורפות ללא פירוט. אין התייחסות ספציפית לטענות המבוררות והנתמכות במסמכים שבתגובה. עד כדי כך סתמית התגובה לתגובה, שנטענו בה טענות, שאינן קשורות לתיק כגון: "... גם אם נקבל את גרסתו המיתממת של הבנק, הרי שמכל האמור לעיל, ברור כי לבנק היו את כל הכוחות המשפטיים הנדרשים..." (סעיף 18 לתגובה לתגובה), ו-"הרי שלא עולה על הדעת לחייב את כל המבקשים יחד ולחוד מבלי לתת לכל אחד מהם לטעון להגנתו" (סעיף 19 לתגובה לתגובה). כבר מהכותרת עולה כי אין בתיק כל בנק וגם המבקשת הינה הנתבעת היחידה. ריבוי הפעמים בהם נכתב כי למבקשת סיכויי הצלחה גבוהים אינו מכסה על העובדה שנימוקי הגנה בפני תביעה בסדר דין מקוצר לא פורטו.

מכל האמור לעיל אני קובעת כי הוכחה ידיעת המבקשת אודות ההליך למצער מחודש פברואר 2011, הבקשה מוגשת באיחור, המבקשת התחייבה לפרוע תשלומים לסילוק התביעה ולא הגישה בקשת רשות להתגונן, אף שהיתה מיוצגת ע"י עו"ד מטעמה. המבקשת לא העלתה בתצהיר כדין טענות עובדתיות ממשיות, שיסתרו דבר מהאמור בתגובה, שנתמכה במסמכים ואף בתצהיר, וכל שנכתב מטעם המבקשת הינו הכחשה כללית וסתמית, שאינה מצדיקה ביטול פסק הדין.

אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין, ומבטלת את עיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ 02-18778-11-6.

המבקשת תשלם למשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.