תא"ק 14728-06-13 בנק לאומי חיפה סניף טשרניחובסקי 10720 נ' ביטון

לפניי בקשת רשות להתגונן.

התביעה ע"ס 87,313 ₪ הוגשה נגד המבקש בגין יתרת חוב בחשבון עו"ש ובגין הלוואה ופיגורים בה.

המבקש הגיש בקשה למחיקת כותרת ורשות להתגונן. המבקש טען כי ניהל את חשבונו בבנק במשך כ-20 שנה, תוך שמירה על מוסר תשלומים גבוה, כי היו לו שתי הלוואות בחשבון, והוא פנה אל המשיב בבקשה לקבל הגדלת מסגרת אשראי לפתיחת עסקו, משרד עו"ד. כמו כן ביקש לפתוח חשבון פקדונות. המבקש מציין כי הכיר רק את אחת הפקידות, גב' רחל ארז, היא פנתה לסגן המנהל, אך הם דחו את בקשתו להגדיל את מסגרת האשראי, והציעו רק מתן הלוואה אחת גדולה במקום שתי ההלוואות בסכומים קטנים יותר, שהיו בחשבון. המבקש נאלץ, לדבריו, בלית ברירה להסכים, תוך שהפקידה מבטיחה לו כי עם הגדלת תזרים המזומנים, המשיב ישקול הגדלת מסגרת האשראי. המבקש טוען כי הובטח לו ע"י הפקידה כי גובה ההחזר החודשי בגין ההלוואה החדשה לא יעלה על זה ששילם בגין שתי ההלוואות הקודמות, וזאת מאחר ולא יכול היה לשאת בהתחייבויות נוספות ערב פתיחת משרדו ושנים של חוסר יציבות תעסוקתית, בידיעת פקידת המשיב.

המבקש טוען כי למרות שכל השנים, אם היתה חריגה בחשבונו, יצרו עימו עובדי המשיב קשר טלפוני וביקשו כי יסדיר את החריגה, במקרה הנוכחי לא נעשתה אליו כל פניה טרם משלוח מכתב ההתראה.

בעניין מחיקת הכותרת טענה ב"כ המבקש כי עם קבלת מכתב ההתראה פנה לב"כ המשיב בבקשה לגילוי מסמכים (מכתב מיום 24/4/13, נספח א' לבקשת הרשות להתגונן), לא נענה ושיגר מכתב נוסף ביום 21/8/13 (נספח ב' לבקשת הרשות להתגונן). ב"כ המבקש טוענת כי לכתב התביעה לא צורפו מסמכים רלוונטיים, כך לא צורפה הבקשה לפתיחת החשבון הרלוונטי במלואה, לא הסכם ההלוואה, ולא פרטים המאפשרים הבנה כיצד הגיעה התביעה לסכומה.

עוד טוענת ב"כ המבקש, כי המשיב התנה את פתיחת חשבון הפקדונות בקבלת ההלוואה, כי הופעל עליו לחץ בלתי הוגן, כי סכום החיוב החודשי עלה, הוא ביקש מהבנק להקטינו אך נדחה בגסות (סעיפים 27-31 לבקשה), כי קיימת לו טענת קיזוז (סעיפים 38-39 לבקשה), כי הוא מעוניין לבדוק את חישובי הריבית (סעיף 36 לבקשה) ועוד כהנה וכהנה טענות שהמבקש לא הצהיר עליהן בתצהירו. יצויין כי המבקש הצהיר כי המשיב התנה מתן אשראי בקבלת הלוואה, טענה שונה מזו הנטענת ע"י באת כחו.

ניתנה על ידי החלטת ביניים, לפיה על המשיב היה להגיב לבקשה ולצרף את המסמכים, שהוא מסכים למסור למבקש.

המשיב הגיש תגובה מפורטת, אליה צירף: בקשה לקבלת אשראי בסך 80,000 ₪ מיום 27/9/12 (נספח 1 לתגובה), חוברת תנאים כלליים בחשבון 10421/72 מיום 10/9/07 (נספח 2), בקשה להקצאת מסגרת אשראי בעו"ש בחשבון 10421/52 בסך 30,000 ₪ מיום 3/9/07 בתוקף עד 18/6/08 (נספח 3), ודפי חשבון בחשבון העו"ש ובהלוואות (נספח 4), הזהים לדפי החשבון שצורפו לכתב התביעה. כמו כן צורף מכתב התשובה של ב"כ המשיב למכתב הבקשה לגילוי מסמכים, לפיו ביום 29/8/13 נשלחו המסמכים (נספח 5).

בתגובה טען המשיב כי המבקש אינו מכחיש את החוב, ומאשר כי המשיב לא הסכים להעמיד לו מסגרת אשראי, עקב אי יציבות תעסוקתית שלו, שהיתה ידועה למשיב, אלא בלחצו של המבקש הסכים להעמיד לו הלוואה, שתכיל את שתי ההלוואות, שהיו לו לפני כן בחשבון, והחזרן החודשי יחד עמד על של 1,443 ₪, וזאת בהלוואה, לה הסכים ועל מסמכיה חתם, בהחזר חודשי של 1,641 ₪.

המשיב טוען כי ההפרש של 200 ₪ בהחזר החודשי הינו זניח, והמבקש קיבל את "מרווח הנשימה", שביקש. ממילא חתם המבקש על כל פרטי ההלוואה והיה מודע אליהם. המשיב מציין כי אין הבדל מהותי בין חשבון מס' 10421/72 ו-10421/52 וכי שני המספרים מופיעים בהסכם ההלוואה ומדובר במספר לקוח ומס' חשבון, המהווים עניין טכני.